השבטים האבודים

כידוע ליודעות וליודעים, בכתובים מסופר שלאחד מהאבות המייסדים היו שניים עשר בנים. לפי המתואר שחור על גבי קלף מיובש, שמאז הוחלף בנייר שבושל וכובס, עם הזמן וכנראה גם בעזרת קיום מצוות חשובות מכל בן יצא שבט שלם, וכך העם שכבר מספיק עבר עליו היה בעצם מורכב משלל חלקיו.

למעשה, עד היום זה בדיוק מה שקורה. יש בארץ המובטחת מגוון רב וססגוני של שבטים, חמולות, משפחות, עידות, משתמטים שלא מגדלים ביכורים וחילונים שעושים מילואים, שפע מקופחים ומקופחות, מובחרים ומובחרות, מהגרים, המון עולות ועולים חדשים, וכמה מקומיים שכמובן חשים יותר וותיקות וטובים מהחדשות והחדשים.

מצויין שבדמוקרטיה כולם וכולן שוות ושווים, אבל למרבה הצער במציאות הדברים קצת לגמרי שונים ולא ממש שוויוניים או לגמרי תקינים, ולכן נדרשים תיקונים

פוליטיקאים נכלוליים, זדוניים ואנוכיים נהנים לשסות את הקבוצות השונות אחת בשנייה כדי להרוויח מזה בקלפיות, ללא קשר לתוצאות הנוראות. מה לעשות. נראה שלא כל הנאשמים בפלילים מכבדים את המצוות.

אומנם פלגנות והסתה לשנאה גורמים לאסונות, אבל נראה שלא כל הפוליטיקאים מתחשבים בכאלה זוטות בעודם ממוקדים במטרות האישיות.

התורה והמגילה שהכריזה על תקומת ציון מבקשות שנרדוף שלום ולא חלילה מדון, שכול ויגון. בכתובים הקדושים שמשה הביא לנו מההרים אנו מצווים בבירור לכבד אחרים ולהימנע מגרימת נזק לברואים ולבצלמים.

מי שקורא לפליטים רדופים ולמהגרים רעבים- תאים סרטניים מסוכנים לא ממש מדגים הבנה בעיקרי ההוראות בכתובים. למעשה, כל מי שמסית, משמיץ, מכפיש, מלבין פנים ברבים, מפלג, סוחט, מאיים, מגדף וצועק, מסתבך בפלילים או סתם חשוד בבגידה בביטחון התושבים בעבור מזומנים, כנראה מצפצף על התורה שלכאורה ניתנה למשה ממרומים.

זה לא יפה להלבין פנים לאחרים ברבים גם אם הם יריבים מפחידים, מנומסים או ישרים, לא נאה לשקר למאזינות ולמאזינים, לא יאה לבגוד באימון התושבות והתושבים, לא רצוי לבזות חוקים, ולא כדאי להסתבך בשלל תיקים פליליים, שהרי זה לא ממש נעים ובטח גם קצת מעצבן את המורשעת עם הליקויים.

מה המסקנה מהדברים המזעזעים שמזמן ידועים לפרהסיה? אולי עדיף לא לפגוע באחרים במשך שנים ולא להפר המון חוקים, שכן בסוף מתחרטים על המישגים הסדרתיים ומשלמים ביוקר, גם אם אין מזומן זמין או ארנק באף אחד מהכיסים.

איך מאחדים את השבטים שהוסתו במשך שנים לשינאת אחרים? כיצד מסבירים לכל הישראליות והישראלים שחזון המייסדים והנביאים היה לכבוד, התחשבות ושלום עם השכנים? איפה כתוב שאנו חייבים להילחם ולסבול לעולמים? לא עדיף שנעשה הסדרים, נקיים את הכתוב במגילה ונתקדם בחיים?

אולי חשוב לזכור שיש לנו מדינה אחת, אל אחד ותורה יחידה, עתיקה ונבונה, נבין שכולנו באותה סירה ולכן עדיף שלא לעשות מהומה בזמן ההפלגה הנרגשת אל העתיד לא נודע?

כדי לפתור את בעיית השוני בין השבטים ללא נעלבים או חלילה נפגעים צריך להדגים סובלנות, רצון טוב, הגינות, אנושיות וכבוד בדרגים הכי גבוהים.

מי יודע? אולי כשהצופות והצופים יראו שאנשים מאוד שונים בהנהלה המשונה ובשכונה מסתדרים בכבוד ובעזרת בדיונים סבלניים בלי לקיים עימותים אלימים יתכן שהדוגמה האישית הזו תשפיע לטובה על שאר האזרחיות העצבניות והאזרחים הזעופים?

קישו למאמר בשם- תמה הדחייה, המריחה והשהייה. קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בשם- מי מפחד מועדת חקירה? מדוע? קישור למאמר בשם- חשד לבגידה מצדיק חקירה? קישור למאמר נושן בקפה דמרקר, שלמרבה הצער נסגר, בשם- בקרוב נעבור ממתנות לצוללות. קישור למאמר בשם- דרושה ועדת חקירה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר