הצחוק יפה רק לבריאות או גם לעיתונות?
מותר להעלות איורים משעשעים בעיתון אפילו שחרדה קיומית, צרות ומעלליו המביכים של השילטון, זה שלאחרונה סוף סוף הודח עם קלון, יותר מוכרים להמון בציון?
קצת חוש הומור בעיתון ברשת נקודה קום יקלקל או יעזור? מי יודע? אולי צריך רק להעלות תמונות של דמויות פוליטיות נכלוליות בחליפות יפות ולדווח בהתרגשות מפוחדת על עוד צרות מאיימות, מסוכנות או סתם מדאיגות כדי ללכד את השורות?
בשנים האחרונות הציבור בארץ כנראה התרגל לשחיתויות, למכות, למלחמות, להכפשות, להאשמות, להשמצות, לעלבונות, לאכזבות, לכישלונות, לעוונות, לאסונות, למריבות ולשלל צרות משפטיות מביכות.
מה תחשוב הפרהסיה ההמומה על האפשרות המדהימה שניתן גם לייצר כותרות עם תקווה, שעשוע או גאווה? האם רק כותרות בוערות, משונות, מקוממות, מרגיזות, מעצבנות, מפחידות, זועקות או מרשימות מקבלות קצת תשומת לב מתושבי ותושבות המדינה? למה זה המצב? מה, חדשות טובות לא מעניינות? כל הבדיחות רעות?
אם הלעיל חלילה נכון הרי שאין שום בעייה, שכן עיתון ברשת נקודה קום מביא גישה קצת שונה, בכוונה. יש אצלנו צבע ומידי פעם עולה איור שהוא בדיחה, ומשום מה נדמה לנו שזה כלל לא נורא.
מצד שלישי, כל מה שאנו מפרסמים, אפילו אם הכותרת חלילה נראית משעשעת או מצחיקה, עובר בדיקה, ולעניות דעתנו הדלה התוכן שווה פרסום ציבורי לפרהסיה התמהה.
יודעות דבר בעלות ניסיון מהעבר לפעמים מספרות לסועדים ולסועדות שעל טעם וריח אין להתווכח.
בצורה דומה, סביר שהסיגנון שלנו רק ימצא חן בעיני רוב האומה, אבל יתכן שחבורה רצינית, שמרנית וקטנה תכריז בצדק שלדעתה לעיתון רציני אסור להראות ככה. בדמוקרטיה חשוב מאוד לכבד כל דיעה בצורה שווה, ולכל חסידות מותר לציית בחופשיות, מרצונה ובהכנעה לרבי שמנחה אותה.
אם לא תהייה ברירה, אולי לא נעלה איורים משעשעים, ונקפיד לשמור על חזות עיתונאית נאותה, אבל מצד רביעי, אין באמת הרבה רע בניסיון נואש להצחיק את המדינה, שכן המציאות די עגומה.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר
