העולם יצביע והנאשם יזיע
יתכן שהידיעה שלמטה לא ממש תשמח את הסרבנים, הגזענים, הקיצונים והמורדים בחזון מדינת היהודים, אבל ללא קשר לריגשותיהם הנעלבים סביר שבתוך זמן קצר העולם יחליט שהגיע הזמן לסיים סיכסוכים ממושכים, יקרים וכואבים שמכאיבים לכל הצדדים.
ציטוט:
הרשות הפלסטינית בפנייה לאו”ם: הכירו בנו כמדינה.
הבקשה הועברה למועצת הביטחון ותיבחן ככל הנראה עוד החודש, בארה”ב שוקלים באופן חריג שלא להטיל וטו
עד כאן ציטוט.
סביר שהבוגדים בכתוב במגילה יזעקו שהם לא מסכימים לחלוקה, אבל במציאות שאינה מבוססת על מגילה קדושה בת אלפי שנה ההחלטה כבר התקבלה בשנת אלף תשע מאות ארבעים ושבע, ולמעשה בזכות זה קיבלנו רשות להקים מדינה.
אומנם, כל השכנים וגם הערבים המקומיים התנגדו להחלטת החלוקה, תקפו אותנו במטרה לכלותנו, הפסידו, ברחו, ומאז מאשימים אותנו בסיבלם ומסיתים לשנאה כאילו אנחנו התנגדנו להסדרה, אבל על אף שפיכות הדמים המתמידה הבעייה עדיין לא נפתרה.
חזון המדינה הוא לביטחון, שיוויון והסדרה בשכונה. העולם נתן לנו הזדמנות לסגור עסקה במשך תקופה ארוכה, אבל הכנופייה העבריינית שפושע סידרתי בראשה סירבו לקיים את הכתוב במגילה, ולכבד את החלטת האו”ם שהתקבלה.
מחוסר ברירה והעדר פתרון לבעייה, העולם כנראה יסביר לנו בתוך תקופה קצרה שיש חובה לקיים החלטה חוקית שהתקבלה. תבוא הכרה ברשות השכנה כמדינה ומייד נהייה בבעייה קשה, שכן על פי הדין הבינלאומי אסור להתנחל באדמה כבושה.
במקום לפרק ערים וישובים ולפנות מאות אלפי תושבים כנראה שנאלץ לדון בהסדרה, בחילופי שטחים ובפשרה אזרחית שתמנע עקירה, ויתכן שיוגשם חזון האומה.
כאמור, המורדים בכתוב במגילה כנראה יזעקו שארץ ישראל לכאורה נמצאת בסכנה נוראה, אבל יתכן שהעולם לא יתרשם מהטענה מלאת הריגשה. חוץ מזה, כולם יודעים שאצל היהודים שלום הוא מיצווה, ולחימה משותפת בטרור ואלימות כמו שנעשה עם הרשות כבר תקופה ארוכה מאוד תועיל למדינה.
אפשר כבר עכשיו לברך את השכנים על שבקרוב רשמית הם יהיו עצמאיים, וכנראה גם הרבה יותר גאים ופחות מושפלים.
גם לנו זה לקח הרבה מאוד שנים לחוש חופשיים והיו קצת קשיים, אבל בעזרת השוכן במרומים שבעיניו כולנו שוות ושווים, ביחד עם קצת רצון טוב ומחשבה על טובת התושבים נצליח להיות ידידים קרובים.
בעקבות ההכרזה על פלסטיi כמדינה יהיו בעולם צוהלות ומאושרים, אבל גם כמה מפוחדות מבוהלות ומודאגים מבועתים או חרדים. אם רק נשכיל לפעול לאור הכתוב במגילה הכל יהייה כשורה ואין שום סיבה לחרדה קיומית מתמידה, אלא אם הדבר גורם הנאה.
סך הכל, יש מאמינים שטסים לגולה הרחוקה גם בזמן מלחמה מרה רק כדי להשטח ולחוש קדושה. אם זה המצב, אז מה הבעייה לנסוע לבקר אתרים מקומיים, קרובים ומוכרים, עם תעודה מזהה ובלי נשק או פצצה בתיק מאחורה?
קישור למאמר בכאן.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
