הסתה שיקרית פוגעת במדינה העברית

יהודי אחד פעם אמר שהכל יחסי, וזה קנה לו שם עולמי. משמעות הדבר היא שדברים משתנים בהתאם לנקודת ההשקפה, ואפילו יש לזה הוכחה.

הנה לדוגמה, הציונות והתורה ממליצות על רדיפת שלום והסדרה, אבל הסרבנים המרדניים, הלאומיים והכוחניים מעדיפים מלחמה מתמידה, פחד וחרדה.

כאמור, הכל יחסי ולא תמיד יש הסכמה או הבנה מלאה. כנראה שזה עניין של פיזיקה או משהו שקשור לבינה, השכלה או פוליטיקה.

ציטוט:

“בנט, רע ליהודים”: באופוזיציה תוקפים לאחר פגישת גנץ-אבו מאזן.

עד כאן ציטוט בעל משמעות, שכן הוא קצת נוטה לסרבנות, גזענות ולוחמנות. אם הידברות זו לכאורה טעות, אז מה עדיף? יריבות,לוחמנות והתכתשות?

אפשר לעשות ניסיון קטן ולראות מה נשמע יותר נכון ליושבות וליושבים בציון:

שלום והסדרים מסוכנים ליהודים.

שנאה ולוחמה לעולמים הם רצונו של השוכן במרומים.

שוחרי שלום הם בוגדים רשעים.

נאשמים בפלילים הם אנשים הגונים, טהורים וישרים.

כזבנים סדרתיים תמיד מדייקים, ולעולם לא מסיתים בעזרת שקרים.

מכירת צוללות מסוכנות למצרים בעבור רווחים אישיים בלי שבמשרד הביטחון יודעים זה טוב ליהודים.

רק עבריינים שמסובכים בהליכים הם אנשים טובים.

עד כאן האפשרויות, וכדאי להרהר בתשובות הנכונות כדי חלילה לא לטעות. מה אומרות המצוות? בקשת שלום זה באמת חטא איום? מסרים מרושעים ושגויים שבאים מנאשם בפלילים הם אמינים?

יתכן שהכוונה להגשים את חזון המייסדים והנביאים נראית למוסתים לשנאת אחרים כטעות שעימה איומים וסיכונים מפחידים. מצד שני, זה שהחוששים מפחדים מרוחות ושדים עדיין לא אומר שבקשת שלום אינה מצווה מרכזית מהכתובים הקדושים או חלק חשוב מהמגילה שהצהירה על הקמת מדינה ליהודים.

קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בשם- נראה שהמדינה שבה לחזונה. קישור למאמר בשם- יתכן שציון שבה לחזון? קישור למאמר בשם- ניתן להגשים את החזון לציון.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר