הסתה מסכנת את הדמוקרטיה

הסתה היא סוג של הנדסת תודעה, והלבנת פנים בפרהסיה ללא סיבה טובה היא פעילות אסורה, פוגענית ושגוייה.

למרבה הצער, הסתה מזיקה ונפיצה נמצאת בשימוש על ידי כנופיה עבריינית, והיא כבר גרמה לאסון לאומי מזעזע שהסיט את הציונות מנתיבה.

אולי בגלל ההליך המשפטי בערכאה, הפגנות המחאה שצומחות במדינה או תגובת הכלכלה, מדינות אירופה ואמריקה, בזמן האחרון שוב שומעים המון הסתה שיקרית, זדונית וריקה. מה קרה? יתכן שמישהו סובל מחרדה קיומית מתמידה שעכשיו קצת התגברה?

והרי דוגמה להסתה ארסית, שיקרית ומזיקה:

כך, למשל, נטען כי יוסי קליין כתב בטור דעה שפורסם השבוע כי מפגינים נגד התוכנית להחלשת מערכת המשפט חזרו ביום שני לביתם “בתחושה קשה כי דם לא נשפך”, בעוד שבמאמר המקורי נכתב: “מפגינים הלכו הביתה בתחושה קשה, אבל גם בסוג של הקלה. דם לא נשפך”.

עד כאן ציטוט שמדגים נכלוליות, כזבנות ועבריינות.

סך הכל, אם העיתון יתלונן על הטעות שמעידה על גסות, רישעות וזדוניות הפושע הסידרתי בטח יאשים איזה מזכירה שלכאורה כשלה במלאכת הקלדנות.

למה הדבר דומה? זה כאילו שבעיתון עם קשרים חשודים לשלטון הימין הציבור יראה שכתוב- “הנאשם הפלילי זכה”, ובכלי תקשורת יותר אמין יופיע המשפט כולו, כולל חציו השני- “הנאשם הפלילי זכה בעונש משמעותי”. לומר זאת קצת אחרת, גם אמת חלקית יכולה להיות די מבלבלת או לא לגמרי מדוייקת.

במציאות, מאז קום המדינה אף אחד מהפשעים הפוליטיים שגרמו לנפגעים לא בוצע על ידי שוחרי שלום שוויוניים. לעומת זאת, מי שהסית בהתמדה לשנאה וקרא למשחרר הבירה “בוגד במדינה” גרם לנזק איום ונורא, וכל זאת בעזרת הנדסת תודעה והסתה פרועה.

עיקרה של תורה אינו ליבוי איבה וטינה. והלבנת פנים בפרהסיה אינה מצווה חשובה. לפיכך, מי שלא מבין זאת ופועל באנוכיות חסרת התחשבות מבצע פשע.

המערכת לוקחת אחריות מלאה על כל מילה, ולא ממש חוששת מתביעת דיבה או מהענשה בידי בית דין של מעלה, שכן הנאמר לעיל אינו הסתה ריקה אלא האמת העגומה לאמיתה.

קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- למען יראו ויראו. קישור למאמר בשם- החזון הלאומי הפך לכשל מוסרי?

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר