הנשיא הישראלי יתחרה בגנדי?

הנשיא הישראלי יתחרה בגנדי?

מניסיון רב שנים, מסתבר שהשימוש בהרבה מידי מילים, הסברים, תחנונים, איורים, חרוזים, נתונים מבוססים או פירושים מנומקים לא ממש מצליח להזיז הרים.

מי יודע? יתכן שזה המצב בגלל שעם הספר כבר לא מתעניין בכתובים אלא במעשים, בטלפונים סלולרים, במזומנים, בתארים מרשימים, בכיבודים, בסדרות מרתקות על האקרנים, בתחרויות שירים וריקודים, ובסרטים מלהיבים.

ככה זה בחיים. צריך לזרום עם הגלים, לקבל בשלווה את הטילטולים, ולנסות להשאיר את הראש מעל המיים. בזמן המסע אפשר לחוש מתוסכלים או מבולבלים, אבל לא מוכרחים אלא אם נהנים מכאלה דברים.

ציטוט:

נשיא המדינה: “מתחילת המערכה הבהיר שהוא מקבל אחריות, אני חוזר על קריאתי לוועדת חקירה ממלכתית”

עד כאן ציטוט.

כבר כמה פעמים עלתה הצעה קצת חצופה לכבוד נשיא המדינה. למרבה הצער, עד עתה רק הושמעה מימנו עוד בקשה, אבל ממש כמו קודמותיה, סביר שגם היא לא ממש תשפיע על הפושע הסדרתי שבהנהגה.

סך הכל, למה שהעבריין יסכים שוועדת חקירה תגלה שהוא מימן טרוריסטים רצחניים בעזה, התעלם מכל מכתבי האזהרה שקיבל מהצבא ואחראי לאסון לאומי נורא? אז מה אם נשיא המדינה שב על הקריאה? מה קרה? הוא לא מורשעת לקויה ומ-פ-ח-י-ד-ה אז אין חובה לציית להצעה.

בקיצור, עוד פנייה מנומסת מכבוד נשיא המדינה כנראה לא תשפיע על הנאשם בשלל כתבי אשמה ולכן אולי כדאי לשקול שוב את ההמלצה שכבר ניתנה?

צריך להתייעץ עם הרופא האישי, לארגן אוהל מלכותי, להכין מיטה נוחה, חימום ללילות הקרה בבירה, להביא שתייה עם קצת מינרלים וחלבונים כדי למנוע סכנה, ואז לזמן מסיבת עיתונאים גדולה שתכלול את התקשורת המקומית והזרה.

כבוד הנשיא ימתין בסבלנות עד שכולם יכוונו את המצלמה ויפעילו את מכונות ההקלטה. הוא יצהיר שאסון נורא אירע לאומה, שהסבל עוד לא הסתיים ועדיין פוגע במדינה, שכל קריאותיו הקודמות לא הביאו תוצאה, ולפיכך מחוסר ברירה ובשל תחושת אחריות עמוקה לגורל המדינה הוא יוצא לשביתת רעב נחושה עד שתוקם וועדת חקירה.

יש אפשרות די סבירה שכזו הצהרה ופעולה החריגה תעורר את תשומת ליבה של הפרהסיה, תראה שכבוד הנשיא נחוש ומוכן קצת לצום בעבור המדינה, והתקשורת העולמית כנראה תבקש מהצוותים להשאר בסביבה ולדווח מהזירה בהתמדה.

בתוך זמן מה לפושע כבר לא תהייה ברירה. סך הכל, כל העולם יביט בכל שעה במצבו הקשה של כבוד הנשיא הגווע, ובכוחותיו האחרונים כבודו ימלמל למיקרופונים שחייבים להקים וועדת חקירה למחדלים.

סביר שהלחץ הציבורי, שכנראה יחוש רחמים אנושיים כלפי סמלים לאומיים רעבים, יוביל למינוי שופט וחוקרים, וזה יציל חיים.

העולם והעם יביטו בכבוד הנשיא הישראלי וידברו על הדימיון לגנדי ההודי, שגם זכה להשפיע על מהלך היסטורי באופן אישי.

קישור למאמר ב- N12. קישור למאמר בשם- העליון יאשר חצי שוויון?

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

מערכת העיתון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן