הנאשם נאם והעולם יצא מהאולם?

העבריין הסידרתי שהפך עצמו לנאשם פלילי הפריח מילים בציבורי באופן לועזי, אבל לא בטוח שהיו בעולם הרבה שחשבו שהוא רציני. למעשה, אולם המליאה המפואר באו”מ היה די ריק, אולי בגלל הבנה שהדובר עם המרקר הציבעוני הוא כזבן נכלולי.

ציטוט:

מול אולם ריק כשבחוץ הפגנה חסרת תקדים, נתניהו דיבר על הכל מלבד נושא אחד.

בניגוד למסרים של הממשל האמריקאי, נתניהו שידר בנאומו באו”ם כאילו ההסכם עם סעודיה מעבר לפינה. בין אם זה נכון ובין אם לא, העיסוק בכך משרת אותו פוליטית, ומאפשר לו להסיט את השיח בישראל מההפיכה המשטרית והמשבר שיצרה

עד כאן ציטוט.

מי יודע? יתכן שהפושע העדיף להשמע כשוחר שלום ציוני, ושכח להזכיר את היותו שקוע עד צוואר בסיבוך משפטי, את המאבק האזרחי בעד שימור החזון הלאומי ואת היעדר המוכנות לפשרה אצל שותפיו לכנופייה או הסכמה לאיזה הסדר הגיוני עם הצד הפלסטיני.

שלום אזורי הוא החזון הציוני. נחמד לראות שאפילו העבריין החרדתי וההססני כבר מבין את הרעיון ההיסטורי. למעשה, גם בתורה של העם היהודי מומלץ לסור מרע, לעשות טוב ולבקש הסדרה. מעניין שעד היום זה לא קרה, שלא לומר- ממש מופלא או- מעורר תמיהה.

מצד שני, מי שמסובך עד צוואר באישומים פליליים בגלל חטאים סידרתיים כנראה לא מכבד את החוקים או שאין לו אלוהים. אומנם, חשוב לקיים את המומלץ בכתובים ולהגשים את חזון המייסדים, אבל בשביל זה דרושים מנהיגים ראוים שאינם עבריינים.

משום מה, כנראה שקצת קשה להאמין למי שכל הזמן מפריח כזבים, מצפצף על החוקים ומפר הסכמים.

קישור למאמר בהארץ. קישור למאאמר בשם- תיקוות, חזונות והאשמות פליליות. קישור למאמר בשם- העם הישראלי מעדיף להיות חופשי. קישור למאמר בשם- הגיע הזמן להחליף את העבריין.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.