המשפחה זקוקה לאיחוי וריפוי
נראה שאחרי ארבעים שנה של הסתה לפלגנות, איבה, טינה ושנאה הדמוקרטיה ניצחה וחזרה לחזונה, לעת עתה.
לא יהייה קל לתקן את הנזק הרב שנעשה לאומה שכבר מספיק סבלה על ידי הכנופיה עם כיתבי האשמה, אבל אם נחזור לערכי התורה ולרעיונות הטובים שמפורטים במגילה שהקימה את המדינה עדיין יש סיכוי לא רע שהכל יהייה כשורה. סך הכל, שלום, כבוד הדדי ושוויון יביאו ברכה לכל השכונה.
ציטוט:
מאז עצרות הבחירות ההמוניות והיצריות של קיץ 81′ השד העדתי יצא מהבקבוק ונפער כאן שבר טקטוני עמוק, שלא התאחה עד עצם היום הזה.
כור ההיתוך, פאר היצירה הבן־גוריוניסטי, התפרק לשניים: ישראל הראשונה מול ישראל השנייה, מסורתיים מול חילונים, מזרחים מול אשכנזים, “יהודים” מול “ישראלים”.
מה שמוביל למסקנה הבלתי נמנעת שזו לא הייתה רק מערכת בחירות: זו הייתה למעשה מלחמת אזרחים – מערכה על דמותה ואופייה התרבותי של המדינה – בין “הישראלים” (שאותם ייצגו פרס והמערך בחיזוק־חילוש “נאום הצ’חצ’חים” של דודו טופז) לבין “היהודים” (שאותם הוביל בגין עם נאום התגובה הבלתי נשכח שלו בלילה שאחרי). ו”היהודים” ניצחו. אומנם על חודו של מנדט (47-48), אבל ניצחון מכריע, לדורות.
מאז המפץ של 81′ ישראל הפכה יהודית יותר, מסורתית יותר, מזרחית הרבה יותר. בני עדות המזרח שומרי המסורת הרימו ראש, זקפו את קומתם ואף דרשו את חלקם בעוגה. לא עוד מיתוס הצבר החדש שכפה עליהם להתנתק מעברם ולהפנות גב להוריהם ולמוצאם, לא עוד ההערצה העיוורת וההתבטלות בפני “מלח הארץ” ו”יפי הבלורית והתואר” – הקיבוצניקים הפייטרים שהלכו בשדות, או כוכבי המוזיקה של סצינת אבן גבירול ששלטו ללא עוררין בתחנות הרדיו ובערוץ היחיד בטלוויזיה.
אפשר בהחלט להניח שלולא הניצחון הדחוק של בגין והמזרחים בבחירות 81′, מדינת ישראל הייתה שונה בתכלית ב־40 השנה האחרונות: יותר ריכוזית ופחות קפיטליסטית כמובן, גם יותר חילונית ופחות דתית, אבל בעיקר יותר הומוגנית וממלכתית – והרבה פחות פסיפסית ושבטית.
עד כאן ציטוט שמסכם לא רע את ניזקה החברתי והלאומי הנורא של פלגנות, רישעות ואנוכיות.
איך בדיוק מסתדר הפסוק- ואהבת לרעך כמוך עם משנתם של השונאים אחרים לצרכים פוליטיים אנוכיים? האם הנאשם ניהל את מדינת היהודים לפי ההמלצה בתהילים- סור מרע, עשה טוב, בקש שלום ורדפהו? למי נראה שכל מעשיו היו טובים, חוקיים, מאחדים, מועילים ורק נועדו לעזור לתושבות ולתושבים?
יכול להיות שכזבנים נכלוליים וסדרתיים שנאשמים בשלל תיקים פליליים שכחו את עיקר תורת היהודים? למה הם לכאורה חוטאים, חומדים, מכזבים, גונבים, נואפים, בוגדים ופוגעים באחרים?
מעניין שמי שפעם האשים אחרים שהם לכאורה שכחו מה זה להיות יהודים בעצמו הפר המון ציוויים קדושים, ולכאורה חטא כמעשה של שגרה והסתבך בהליכים משפטיים. עוד יותר מעניין לחשוב שהוא זכה לתמיכתם הנלהבת של המתחזים לכשרים, אלה שבעצמם גם מסובכים בפלילים, אולי מחמת היותם צדיקים יראי שמיים.
מה, אין לעבריינים אלוהים פרט לעגלים מוזהבים ועמלות שמנות שעליהן במישרד הביטחון לא יודעים? חמדנות, שחיתות ופלגנות לא ממש מביאות לתוצאות טובות, ממש כמו עבריינות.
אולי הגיע הזמן שנמצא מה משותף לנו, נכבד את הזולת ונתחיל לחיות עם פחות בעיות במקום לטפח מריבות מזיקות בעידוד דמויות פוליטיות נכלוליות?
קישור למאמר בוואלה. קישור למקור האיור
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר
