המציאות באה למספרה?
לפי התורה זה לא יפה או ראוי ללגלג על מי שכבר ניגף וסבל הפסד. אומרים אצלנו- בנפול אוייבך אל תשמח, ובשירת הים מוסבר לנו שגם המצרים הרודפים שטבעו בין הגלים היו יצירים, בצלמים וברואים עם קרובי משפחה, שזה אומר שגם הם בני אדם, ממש כמו אחרים.
במשך שנים הושמעה ביקורת בונה לגבי מעלליו הפסולים של הנאשם בשל כיתבי אשמה, ופה ושם מידי פעם הושמעה נבואת אזהרה שניסתה להתריע שזה יגמר מאוד רע.
ללא קשר לחפירה, עם שנים העבריין הסדרתי הפך אט אט משליט נערץ שגם יודע אנגלית לנאשם שמסובך עד צוואר מבחינה משפטית. האמת היא שגם פוליטית המצב של החשוד עשוי לעורר תתושה חרדתית, ועוד לא הזכרנו את ההתדרדרות המשמעותית באהדה הציבורית.
יתכן שהבעייה האמיתית היא שהנאשם בפלילים עוד לא הפנים שהסתיימו הימים הטובים, שהוא עשוי לסיים בין סורגים ושההיסטוריה כנראה תכתוב עליו פרקים מאוד מביכים, וכל זה מעלה הירהורים נוגים.
קצת קשה לראות גאוותנים רודפי כבוד חשים מושפלים, זנוחים ונטושים, אבל חשוב לזכור שהם אלה שבעצם אחראים לעונשים, בגלל החטאים הסדרתיים.
ציטוט:
המסר היה ברור: הרחוב מת עליי – ואתם בתקשורת יכולים להמשיך להתפוצץ.
אלא שמה שהתפוצץ מאז הוא הבועה שהרחוב בהכרח מחליט. למרות שזכה ל-25% מקולות הבוחרים באופן ישיר, וחרף העובדה שהוא הפוליטיקאי הפופולרי בישראל בפער מרשים על כל יריביו, נתניהו לא הצליח לעשות את הקסם המוכר. יריביו המושבעים, חבריו בהווה, החליטו להראות לו שלמדו פוליטיקה מהטוב ביותר. הוא לא ראה את זה בא. וזה בא, ובגדול. מאז הפסד השלטון, זה נראה שנתניהו מעט אובד עצות. הממשלה לא עושה סימנים של מפלה – למרות הקרטועים והחריקות שמהווים בעיקר רעשי רקע – והאופוזיציה נראית כמו מדבר שיכול להיות ארוך יותר ממה שחשב, או שיווק כלפי חוץ בתחילה.
עד כאן ציטוט.
מה אפשר לומר? אין מה לצהול ולשמוח כשרואים שלמזיק הנאשם בפלילים כבר אין אהדה, תמיכה או כוח. מצד שני, אפשר גם לחשוב על מעבר לדבר יותר טוב, שכן אין חובה לסבול מהשתתפות בצער או מכאוב.
קישור למאמר ב- N12. קישור למאמר בשם- מאיגרא רמא לפאלפל בשכונה.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
One thought on “המציאות באה למספרה?”