הכנופיה העבריינית מנסה להטיל אימה?
איך ניראית דיקטטורה? ככה:
“אווירת הפחד והאיום מחלחלת”: כך משבש בן גביר את סיקור המשטרה בתקשורת.
כללי המשחק החדשים שמכתיב בן גביר מקשים על עבודת כתבי המשטרה, ומביאים לצמצום הסיקור הביקורתי של התנהלותו.
עד כאן ציטוט.
כנראה שכולם מפחדים מהפושע המורשע שמטיל אימה על העם. סך הכל, העבריין הסדרתי והדורסני דוהר ללא התחשבות, אינו עוצר באדום, ולא ממש נראה שיש לו יכולת לשלוט ביצר הרע בגבורה רבה. סך הכל, רוב הזמן הוא מסתובב חמוש כשהוא אחוז חרדה לוחמנית, גזענית, תוקפנית, עצבנית ואלימה.
מי יודע? אולי לנוכח הדיווחים לגבי החרדה שאחזה בכתבים שמנסים לסקר את מעללי הפושע, זה שנאשם בשלל אשמה מינה לפקד על המשטרה, יתכן כדאי לא לפרסם ביקורת לציבור? מי רוצה להסתבך, חלילה, עם איזה זימון מבהיל לבירור בחשד להעלבת עובד מדינה מסור?
יתכן שהשמעת תמיהות לפרהסיה לגבי התנהלויות עברייניות שאינן ממש דמוקרטיות או חופשיות יגרמו לבעיות? יכול להיות שכבוד השר ישלח שליחים זדוניים כדי להציק, לאיים ולהטריד מבקרים דעתניים שלא שותקים? מעניין ממי הוא למד כאלה תרגילים מעניינים, עברייניים ולא חוקיים?
אולי זה הזמן לספר לפרהסיה המשתאה שכנגד מי שהעז לבקר את השר הסורר וראש הכנופיה הוגשה תלונת שווא שאין ביסוס לה? שכבר היה לאחרונה דיון מעניין בנושא בחסות ערכאה, ושמי שמאוד התאמץ להזיק ולפגוע לפתע נעלם מהבמה בקול דממה תמוהה, אולי בגלל חשש לחשיפה והענשה?
בעברית קלה, לא מזמן באה כנגד עיתון ברשת תלונה נטולת עילה, ומשום מה חלק ניכר מימנה עסק בטענה לגבי חשיפה מביכה של כבוד שר המשטרה המורשע, אפילו שזה כלל לא היה הסיבה לתביעה שהוגשה, נמוגה, התפוגגה ונעלמה.
אסור לשבת בדממה עגומה או מלאת דאגה כאשר מתבצע פשע. תפקידה החיוני של התקשורת בדמוקרטיה זה לשמש ככלב השמירה שלה, שכן ליושבים בשילטון יש נטייה פסולה מידי פעם לא רק לפעול למען טובת האומה, מסיבות שקשורות לפוליטיקה או סתם בגלל רצון מבוהל לחמוק מהרשעה.
כאשר צומחת בעייה באפילה טחובה ומצחינה יש לחשוף את המדמנה הסרוחה לאורה המחטא של החמה. בדמוקרטיה, התקשורת מכוונת את הזרקורים שלה לכל פינה, ומי שמנסה לכבות את האור הוא פושע שחושש מחשיפה, בושה והענשה.
הניסיון הקודם להטיל עלינו אימה ולגרום לנו לשבת בפינה בלי להוציא מילה לא עבר בהצלחה. מצער לשמוע שהכתבים שאמורים לסקר את המשטרה זוכים להתעמרות מצידה של השררה במקום שיתוף פעולה.
כנראה שאין ברירה אלא לחשוב על האפשרות הבאה:
כל כלי התקשורת במדינה יסכימו לא לומר מילה לגבי הפושע שממונה על המשטרה לפחות למשך שבוע. מה יעשה המסכן הנטוש והגלמוד אם שמו חלילה לא יופיע בעיתון בפני ההמון כדי לתת לו הרגשה שהוא לכאורה בורג מאוד חשוב בהיסטוריה הארוכה של ציון?
קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- שבועת אמונים ושרים עברייניים. קישור למאמר בשם- שבועת האמונים כוללת ציות לחוקים? קישור למאמר בשם- חוקה והפרדה ישמרו על הדמוקרטיה. קישור למאמר בשם- עבריינים מסתבכים גם בניגוד עניינים.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
