הכישלון יזרז חילופי שילטון

לפי המתואר בספר הקדוש שנותר לנו מהעבר שמזמן תם ונגמר העם פעם בחר ברוב קולות בעגל זהב, ורק אז הבין שטעה, שגה וחטא, ושהפסל הנוצץ הוא סתם אלוהי שווא.

כידוע ליודעות וליודעים, משה חש מרוגז ומאוכזב, ונאלץ שוב לטפס להר הנישא ולסחוב לוחות אבן כבדים עם מסרים חשובים מהשוכן במרומים על הגב.

במילים אחרות, לפעמים הרוב טועה, חוטא או שוגה, ומאוד חשוב להזהר מזה ולקיים את המצווה בתורת משה.

צריך לכבד את הרב חסדו שיצר את כל הבצלמים, היצירים והברואים. יש לסור מרע ולא להסתבך עד צוואר בפלילים, חשוב לעשות טוב ולא לגרום לנזקים לאומיים, להימנע מהפרת הסדר ניגוד עיניינים, לא לצפצף על שבועת האמונים, ומומלץ לבקש להגיע להסדרים במקום ללבות מדנים בעזרת שותפים גזענים, תוקפניים ומסוכנים.

גם היוונים העתיקים נתנו דעתם על ברואים חמדניים שלא חושבים על הנזקים שגורמים המאוויים האישיים שלהם לדברים נוצצים. היום הגענו למצב משונה בו עגל זהב, שלא ממש שולט כגיבור ביצריו אלא בוגד בנשותיו, בהתחייבויותיו ובשבועותיו, גורם לאומה שכבר מספיק סבלה לנזק והרס רב בכל מעלליו.

ציטוט:

כמו במיתוס על המלך מידאס שכל דבר שנגע בו נהפך לזהב, כך גם במקרה של ראש הממשלה, רק ההיפך: כל דבר שהוא נוגע בו נהפך לבוץ. אין סוגיה ציבורית שלא הופכת מיד להתפלשות בבוץ, מרגע שמעורבים בה האינטרסים של ראש ממשלה הנאשם בפלילים.

עד כאן ציטוט.

אולי הגיע הזמן שהחוק יעצור את מי שבהתמדה עושה מימנו צחוק.

חוץ מזה, זה יחסית מנומס ותרבותי לומר שכל מה הפושע נוגע בו הופך לדבר שעשוי להתייבש ולהפוך לחימר. חלילה היה מועלה דימוי אחר כבוד הנאשם היה עלול לחוש נעלב או קצת ניסער שהרי לדעתו הוא נהדר.

קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- הגיע הזמן להחליף את העבריין. קישור למאמר- יש פושעים בירושלים.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.