החזון למיזרח התיכון

כזכור לזוכרות ולזוכרים, עבריינים נכלוליים פעם ניסו להסית אותנו מהחזון לציון. זה נעשה בעזרת הסתה לשנאה וליבוי חרדתו הקיומית של ההמון. מה אפשר לומר? המזימה הצליחה, משחרר הבירה נפל קורבן להסתה ומאז סבלנו הרבה שנים מנזקם של עבריינים ופושעים כוחניים.

סך הכל, זה די קל להצית פחד, זעם ומדון וכשהרגשות סוערים לא כולם מסוגלים ומסוגלות לחשוב בהיגיון, במיוחד כשיש במליאה צרחות מלאות שיטנה למיקרופון וללא הרף מושמע הרבה שאון.

בגלל ההסתה המתמידה לשנאה, שהיא ההפך הגמור מעיקרה של תורה, נגרם לנו נזק איום ונורא. העבריין הסידרתי, זה שהשתמש בהסתה שלא רוסנה או נמנעה, הפך לנאשם בשלל כיתבי אשמה, והוא גם חשוד בבגידה בביטחון האומה בעבור עמלה שמנה בלי שמישרד הביטחון ידע.

בקושי שנה חלפה מאז אף אחד בהנהגה כבר לא רצה להיות שותף של נאשם שיורשע ובאה לנו פריחה מדהימה. אין סגרים שחונקים את הכלכלה, אין טילים שמיורטים בהצלחה אבל גורמים לילדים קצת חרדה, השדות הפוריים מניבים תוצרת טרייה וכבר לא עולים בלהבה, ויש סיכוי סביר להסדרה איזורית, שזה חזון האומה.

מה אפשר לומר? ממש קשה להאמין כמה התקדמות מופלאה נעשתה כאן מאז הדחת הכזבן הנאשם שציית בהכנעה מלאת חרדה למורשעת לקוייה, זו שעל אף השכלתה המרשימה אינה תמיד רגועה או נעימה.

כבר אלפי שנים אנו מבקשים שלוש פעמים ביום- שים שלום. חוץ מזה, הדבר היחיד שבאמת יבטיח לנו ביטחון זה לא עוד עוצמה, אמצעים מפחידים ואון אלא הסדר במזרח התיכון, וזהו גם החזון לציון.

בקרוב נקרא להחליט לגבי גורלה של האומה שכבר מספיק סבלה. אז במה נבחר? בכנופיה סרבנית, לוחמנית ומרדנית שמסרבת להגשים את חזון המדינה לשלום, שוויון והסדרה כמפורט במגילה?

אולי כדאי שבמקום מלחמה מתמידה ההנהגה הבאה תביא לנו שלום, רגיעה ופריחה? למה בעצם להמשיך ממערכה למלחמה ללא הפסקה? מדוע שלא ננסה להגשים את חזון המדינה כדי שתבוא לנו הקלה עצומה?

קדושת החיים לא מחייבת פשרה שתמנע שכול מיותר מעוד משפחה אבלה? השוכן במרומים רוצה שנקריב עוד ועוד בנים בעבור סלעים ואבנים במקום שהם יקימו משפחה עם ילדים ויגדלו משבעת המינים?

בבחירות הבאות נוכל להחליט אם להגשים את חזון האבות או להמשיך במעגל המלחמות הכואבות, היקרות והמיותרות שלא מסתיימות.

שלום הוא החזון והחלום. האם נשכיל לנסות להביאו הלום?

ציטוט: