ההיסטוריה לא משתנה
כידוע ליודעות וליודעים, האו”ם הצביע בשנת אלף תשע מאות ארבעים ושבע ברוב גדול בעד תוכנית החלוקה. האומה שכבר מספיק נרדפה וסבלה לא קיבלה את שרצתה, אבל הייתה מוכנה להסתפק גם בפשרה גרועה וצמוקה מחוסר ברירה.
מולדת היהודים הייתה אמורה לשמש להם כבית לאומי לאחר גלות קשה ועצובה בת אלפי שנים. גם לתושבי הארץ הערבים הוצע להקים מדינה, אך למרבה הצער הם סירבו להחלטה ופתחו במלחמה במטרה להשמיד את ישראל שרק נולדה.
על אף הניסיונות המאומצים להרוג, לחסל ולרצוח את כל היהודים, הישראליות והישראלים סירבו למות, ובתום הקרבות המרים הביסו את כל האוייבים ונותרו בחיים.
רוב התוקפים המקומיים ברחו ונימלטו, והמדינות המוסלמיות שפלשו לישראל כדי להשמידה לא עזרו להם להשתקם או להסתגל אלא הותירו אותם במחנות פליטים, במטרה להצביע על הדלות והמצוקה ולהאשים את היהודים.
על אף כל הסיכויים מעט חוצפנים יהודים ניצחו בגבורה ובמחירים נוראיים את המוני הקמים עליהם, ולערבים זה ממש לא היה נעים. במקום לקחת אחריות על כשלים ומישגים הרבה יותר קל להאשים אחרים.
בקיצור, היהודים הסכימו לחלוקת מולדתם ההיסטורית ולקבל תנאים גרועים, העיקר היה להיות עצמאיים. לעומתם, הערבים המוסלמים סירבו להחלטת האו”ם, תקפו את הישראלים, הפסידו בקרבות הממושכים ומאז הם כועסים, זועפים ושונאים.
במשך עשרות שנים המוסלמים הערבים טיפחו והפיצו לעולם טענה שיקרית לחלוטין כאילו נגזלה מהם פלסטין. במציאות, התנגדותם להחלטת האומות המאוחדות ויציאה יזומה לקרבות היא הסיבה שעד היום לא נפתרה הבעייה הזאת.
חוץ מזה, פלסטינה היא בעצם שיבוש שמו של האזור המיקראי על ידי הכיבוש הבריטי, שבתורה נקרא- פלשת ואיכלס פולשים פלישתים, אבל בכל ההיסטוריה כולה מעולם לא הייתה כזו מדינה.
בישראל יש דמוקרטיה, וערבים ישראלים רשאים להשתתף בבחירות להנהגת המדינה ולשרת בכל מוסדותיה. עולים חדשים מקבלים עזרה ומשולבים בקהילה, והם לא נשלחים למחנות פליטים לכל החיים.
למרבה הצער, מחנות הפליטים האומללים והדלים שהוקמו ברוב המדינות שמקיפות את ישראל מראים שמסיבות פוליטיות אין לערבים שום רצון לסייע לבורחים ולעקורים.
ציטוט:
גבולות המדינה לפי ההצעה היו רחוקים ממה שקיווה הצד היהודי לקבל והותירו את האוכלוסייה היהודית ללא גישה לאזורי מפתח בעלי חשיבות לאומית, היסטורית ודתית. ובכל זאת, המנהיגות היהודית הגיבה בחיוב על ההצעה הבינלאומית, מתוך הכרה בהזדמנות ההיסטורית: לראשונה זה 2000 ניתנת לעם היהודי אפשרות לכונן מחדש את ריבונותו במולדתו ההיסטורית. המנהיגות היהודית קיוותה גם שתוכנית האו”ם תסייע להגיע לפתרון של שלום עם העולם הערבי.
החלטה מס’ 181 התקבלה בעצרת האו”ם ב-29 בנובמבר 1947, כאשר 33 מדינות מצביעות בעד, 13 נגד ו-10 נמנעות. ההצבעה ההיסטורית לוותה בהתרגשות חסרת תקדים בקרב יהודים ברחבי העולם, כאשר הידיעה על התוצאה החיובית ששודרה ברדיו הוציאה אלפים לרחובות המדינה שבדרך, לרקוד ולחגוג את הרגע הגדול.
האוכלוסייה הערבית המקומית ומדינות ערב דחו את החלטה מס’ 181 מכל וכל. מדינות ערב שללו את זכות העם היהודי למדינה משלו והכריזו בגלוי על כוונתן למנוע את הקמתה של המדינה היהודית בכל דרך שיוכלו. גל של מתקפות אלימות החל נגד האוכלוסייה היהודית וכאשר הכריזה ישראל על עצמאותה ב-14 במאי 1948, פלשו חמישה צבאות ערביים לגבולות המדינה החדשה, עוד באותו לילה, בכוונה להשמידה.
ישראל גברה עליהם במה שבהמשך כונה ‘מלחמת העצמאות’, ואולם המאבק גבה מחיר יקר: אחוז שלם מהאוכלוסייה הכוללת שילם בחייו עד סוף מלחמת העצמאות.האוכלוסייה הערבית בשטחי המנדט סבלה אף היא כתוצאה מהסירוב הערבי לקבל את תוכנית החלוקה. כ-700,000 בני אדם נענו לקריאת מנהיגיהם לברוח, או שנמלטו לאחר שנלכדו באזורי הקרבות. הערבים הרבים שנשארו בבתיהם הפכו לאזרחי ישראל בעלי זכויות שוות, בעוד שמדינות ערב שאירחו את הנמלטים, הותירו אותם במעמד של פליטים נצחיים והשתמשו בהם כקלף מיקוח במאבק הפוליטי נגד ישראל.
עד כאן ציטוט.
בעברית קלה, צרחות רמות לשיחרור פלסטין הכבושה מבטאות חוסר ידע, חשיפה להסתה ואולי גם נטייה לשנאה. מצד שני, ההיסטוריה מראה שהעלילה לגבי קיומה של כזו מדינה היא המצאה שאין שום ביסוס לה.
כדי לפתור את הסיכסוך הישראלי ערבי יש לפתוח בהידברות סובלנית, ולצורך זה יש לזנוח את דרך השנאה התמידית והגישה הסרבנית. יספיק שהצדדים יסכימו לקיים דיונים ממושכים עד למציאת פיתרונות הוגנים, ומייד יפסיקו לרעום התותחים.
קישור למידע באתר משרד החוץ. קישור למאמר בשם- האומה שנבחרה כנראה גם סומנה. קישור למאמר בשם- מאמר קצר שכולל את העיקר. קישור למאמר בשם-קדושת החיים ונטרול סיכונים. קישור למאמר בשם- המלחמה בשנאה חשובה לקהילה.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
