הדמוקרטיה הישראלית והגישה הלאומית
חרדה קיומית מתמידה היא תכונה לאומית חשובה, עתיקה ומהנה. בנוסף, כתוב שיש לשמור על קדושת החיים אפילו בימים קדושים או בחגים, וגם שמותר להשכים ולנטרל את מי שבא להרע ולחבל.
אולי מחמת היותנו עם הבחירה, בכל דור ודור יש חובה לשמור עין לציון צופיה, והאומה גם חמושה, מאומנת ומוכנה. ההיסטוריה מספרת שמידי פעם רשעים בוחנים אותנו, ומבחן התוצאה מראה שקצת קשה להשמידנו.
מצד שני, עיקרה של תורה הוא כבוד לזולתך ובקשת הסדרה רגועה. למעשה, הפסוק- סור מרע, עשה טוב, בקש שלום ורדפהו מסכם יפה מאוד את הנקודה.
בקיצור, מי שיסכים לחיות בשלום לצידנו יראה ברכה ויהנה משלווה. לעומת זאת, ניסיונות להכחידנו או לגרשנו יתקלו בתגובה קשה, שלא לומר עגומה. זו פחות או יותר העמדה הלאומית כולה, בקצרה.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
One thought on “הדמוקרטיה הישראלית והגישה הלאומית”