הדברים יחסיים ויש גם חיוביים

יהודי מאוד נבון לכאורה פעם סיפר לעם שצריך להיות מוסרי כדי להחשב אנושי. אחר כך בא עברי עם מבטא גרמני וגילה לעולם הנדהם שהכל כנראה יחסי. חוץ מזה הוא גם סלל את הדרך לפיתוח נשק גרעיני אבל כנראה לא ממש חשב על הנושא האיראני הבעייתי בהיותי פיזקאי אירופי.

כאילו שזה לא מספיק לתרומתו של שבט קטן ממוצא ים תיכוני הגיע פסיכיאטר תמהוני ממוצא אשכנזי וחשף לעולם התרבותי המזועזע את העובדה שמתחת לבגדים יש לכולנו דברים מוסתרים ומוצנעים, ואלה גורמים לנו ריגושים וקשיים. מי יודע? כנראה שעד אז הדברים לא היו מוכרים, גלויים, מביכים או ידועים.

בקיצור, נראה שאבותינו הותירו חותם די משמעותי על העולם התרבותי. מה כבר נשאר אחרי שהכל מזמן הוסבר והובהר? אולי רק דבר אחד עדיין נותר, וזה שמידי פעם יש לנו תחושות של חרדה, עוגמה או צער, ויתכן שכדאי שגם העניין הזה יוסבר כדי שנוכל לשפר את המחר.

הסיבה לכל הבעיות הריגשיות היא הפער בין הרצוי למצוי. אנשים חשים שנעשה משהו לא ראוי, לא חזוי או צפוי, וזה שונה מתקוותם לחיות בעולם מתחשב, אנושי ושפוי.

לפעמים יש תקווה משונה להימנע מקשיים, כאבים או משברים ולחיות חיים נעימים, רגועים וטובים, וגם הדבר הזה לא תואם למצב העניינים וגורם רגשות לא נעימים. בקיצור, כשיש הבדל בין מה שאנו רוצות ורוצים ובין מה שמתרחש במציאות הדבר קצת לא נעים.

אז מה עושים? הרי כל הזמן יש הבדלים בין מה שאנו שואפות ושואפים לבין עשן האוטובוסים העומדים והפקקים שלא מתקדמים. למרבה הפלא, התשובה הרבה יותר פשוטה מימה שרוב המיואשות המתוסכלים חושבות וחושבים.

כל מה שנידרש זה למצוא את החיובי בשלילי ומייד הכל נעשה יחסי, ואפילו פחות עגמומי. הנה לדוגמה, אפשר להסביר את הדבר בעזרת בדיחה ישנה.

אפרוח זעיר נותק ממשפחתו והלך לאיבוד בשדה מושלג וקפוא. כאילו שזה לא מספיק שובר את הלב, מסביבו עמדו פרות כבדות ומאחור התגנב שועל רעב. המצב נראה קר ומסוכן, אבל אז קרה נס קטן. פרה אחת לפתע חשה צורך בהקלה והגוזל פיתאום היה שקוע עד צוואר בעטיפה חמימה ומהבילה, מה שעזר לבעיית הקרה.

השועל התקרב, ריחרח קצת, ואז החליט שכנראה עדיפה לו מסעדה קצת יותר כשרה. הגוזל התחמם לעוד שעה קלה, כשהסכנה חלפה הוא הצליח למצוא את אמא שחיפשה אותו בדאגה, והיא כנראה מייד שלחה אותו לאמבטיה יסודית וחפיפה.

מה המסקנה מההלצה העתיקה שלא נס ליחה? יתכן שהכל באמת יחסי. עובדה, גם כששקועים עד צוואר בחומר חמים לפעמים יש בזה דברים מאוד חיוביים.

דוגמה אחרת מחייבת מבט לשמיים בלילות זרועי כוכבים. חלק מהאנשים רואים שם אפילה קודרת ומלאה איומים. אחרים מבחינים בניצנוצים קסומים ושלל כוכבים מאירים, והנותרים אומרים שהשמיים שחורים אבל באותו זמן גם מלאים אורות מהבהבים.

במילים אחרות, אפשר לחפש לראות את האורות ולא חייבים רק לפחד בחושך משדים ורוחות. אולי דוגמה אחרונה תבהיר את הנקודה.

בימים האחרונים הגיעו כמה מופרעים יחידים להדגים איך מתנהגים אנשים שאינם לגמרי צלולים, הגיוניים, רגועים, שקולים או שפויים. המקרים המצערים קרו באופן דמוקרטי ושוויוני, ללא הבדל דת, מוצא או מין, אבל הנזקים היו זהים.

כבר הרבה שנים אנו סבורים בגלל הסתה של פוליטיקאים שפושעים אלימים פועלים באיזור בגלל אמונה בערכים או באיזה אלוהים, זה שבכל הדתות אוסר על פגיעה ביצירים ובבצלמים. אולי הגיע הזמן להבין שיתכן שהדברים המוטעים לא לגמרי מדוייקים? במציאות, אנשים רגועים ומתורבתים לא נוהגים כמו טרוריסטים מופרעים, אובדניים ורצחניים.

במילים אחרות, המדרבנים סיכסוכים מדיניים או לאומיים משתמשים לצרכים פוליטיים במעשי מופרעים יחידים שמאסו בחיים, מוסתים או כאלה שלא מבינים שפושעים אלימים נענשים.

מי שרץ לפגוע באזרחיות ואזרחים או פועל בצורה שמסכנת חיים של אחרות ואחרים מעיד במעשיו המופרעים שהוא זקוק לכדורים מרגיעים או לישיבה ממושכת במחלקות סגורות עם אחיות רחמניות ושומרים.

למרבה הצער, במקום לספק טיפול רפואי לאלה שאיבדו יכולת שליטה על דחפים תוקפניים או סובלות וסובלים מדימיונות הזויים לפעמים מגיעים כדורים שאינם רפואיים, אבל זה עדיין לא משנה את העובדה שהמנוטרלות והמנוטרלים כנראה לא ממש היו שפויות ושפויים.

לסיכום, אולי צריך להודות לקומץ מופרעים על שהם מדגימים שיש פושעים ומטורפים אובדניים בכל הצדדים, ושהדבר לא תמיד קשור לעניינים לאומיים אלא לקשיים אישיים משמעותיים. זו כמובן עוד דוגמה למציאת החיובי בשלילי.

אולי הפוליטיקאים מנסים להשתמש באירועים עצובים כאלה לקדם את עצמם ולשלהב את ההמונים לאיבת אחרים, אבל התורה מצווה עלינו לרדוף שלום ולנסות להגיע להסדרה עם השכנים, בעוד שיש איסור מפורש לבצע מעשים שגורמים נזקים

אין באמת צורך שנהפוך לעמלקים אכזריים רק בגלל שפה ושם יש מופרעים מזיקים שצריכים גבולות ברורים. בקשת שלום היא עדיין מצווה נבונה וגם חזון מדינת היהודים.

קישור למאמר בשם- שנאה אינה המלצה קדושה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.