האשמה בבגידה או עד מדינה?

האשמה בבגידה או עד מדינה?

שותפיו של הנאשם הפלילי הסתבכו ממש כמוהו, וזאת בעזרת כסף קטארי שהוביל לבגידה בעם הישראלי.

ציטוט:

יועצו לשעבר של רה”מ, השוהה בסרביה וחשוד במעורבות בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים, מסרב להתייצב לחקירה בישראל. הפרקליטות בוחנת את בקשת המשטרה לחקור אותו בחו”ל, ומגעים שנוהלו מול עורכי דינו כדי שיגיע לחקירה בישראל לא צלחו.

עד כאן ציטוט.

מה אפשר לומר? נראה שחשוד מרכזי נמלט מהחוק הישראלי, וגם מאמצים לשכנע את עורכי הדין שלו שישוב כשלו באופן סופני.

לאור החרדה של החשוד הנמלט לשוב ארצה ולהתייצב לחקירה דומה שיש שתי אפשרויות שאולי יועילו לפתרון הבעיות.

ניתן די בקלות לאתר, לצוד, לסמם, להכניס לקופסה סגורה ולהביא את החשוד ארצה לחקירה בעודו נטול הכרה.

למעשה, זה נעשה בהצלחה מרשימה כבר בשנות השישים המוקדמות לאיזה פושע מסוכן שברח לארגנטינה במקום להודות בחטאים מזעזעים, ולכן אין בעייה גם היום לשלוח לסרביה מומחים בכאלה דברים.

מצד שני, אולי אין צורך שוב להדגים לעולם למה מסוגלים הישראלים, והחשוד יבין לבד שכדאי לו להיות עד מדינה שישוב במחלקה ראשונה עם אבטחה במקום להיות מורשע בעוון בגידה בביטחונה של האומה. רק צריך לשתף פעולה. אפשר לשאול בנימוס את עורכי הדין של העבריין הנמלט איזה דרך מהשתיים נראית להם עדיפה.

לנוכח הסיכון שהחשוד הנמלט יתפס, יובל לחקירה וישתף מידע, והעובדה שהדבר הזה עלול חלילה להוביל את הנאשם לעוד משפט בערכאה, אולי כדאי שהנמלט לגולה יבקש הגנה ומקום מקלט. חלילה, תתרחש איזה תאונה תמימה בסרביה הרחוקה וכל המידע המפליל שבידיו יעלה בסערה השמיימה או יטמן באדמה.

מצד שני, חשוב לזכור היום יש טכנולוגיה שמאפשרת למצוא כל מילה שנכתבה וכל אגורה שהועברה, כך שגם אם החשוד יעלם בגלל איזה סיבה תמוהה או עלומה עדיין יהייה אפשר להביא לבית המשפט מימצא והוכחה.

דבר אחרון שאולי שווה לציין כדי להיות הוגן: אימו של החשוד הנמלט מעורבת בהחלטה שנוגעת לנאשם בשלל תיקים בפליליים, אבל משום מה היא שכחה לציין את הדברים. יתכן שעורכי דין שמבינים קוראים לדברים הפסולים הללו- ניגוד עיניינים.

ציטוט:

פרופ’ טליה איינהורן נכנסה לוועדה לבחירת שופטים – שנטשו במחאה.

ציטוט:

טליה איינהורן, חברת הוועדה למינוי בכירים, הפרה הסדר ניגוד עניינים לגבי בנה שייעץ לרה”מ.

ישראל איינהורן, הנדרש לחקירה בנוגע לקשרים בין לשכת רה”מ לקטאר, לא דיווח ליועמ”שית על עבודתו עם רה”מ והליכוד — אף שנדרש לכך בהסדר שהאם התחייבה לו. טליה איינהורן עשויה לדון בהדחת רונן בר, בזמן ששב”כ חוקר את פרשת “קטארגייט”.

עד כאן ציטוט.

מה אפשר לומר? ניסיון של נאשם בפלילים לפטר את היועמ”שית שהגישה נגדו אישומים פליליים מבוססים על מימצאים שאספו שוטרים ואת ראש השב”כ שחוקר כשלים ביטחוניים חמורים מהווה הפרה בוטה של הסדר ניגוד העיניינים. אם זה המצב, למה שאזובי הקיר הזוטרים לא יעשו בדיוק את אותם דברים?

קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- בדיקת חשד מעוררת הרבה פחד. קישור למאמר בשם- בגידה בשבועה תוביל לתא. קישור למאמר בשם- מלחמת העצמאות השנייה החלה. קישור למאמר בשם- הדמוקרטיה תביס את הכנופיה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

מערכת העיתון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן