האחריות לאסון תחשף להמון

ארבעים וחמש משפחות שכולות מצפות בכאב לב למסקנות מהועדה שעורכת חקירה מעמיקה בימים ובלילות.

יכול להיות שבסוף כל השאלות והעדויות יתגלה שלאסון הנוראי אחראי ישירות נאשם פלילי מודח שמצפה לשלל הרשעות, שכן הוא נעתר לבקשתו של אסיר משוחרר ששוב הסתבך כבעבר בעבור סיבות פוליטיות בלי להתחשב בסכנות.

השר לשעבר ששמו דומה לחנה הוא כנראה אדם גמיש וחסר חוט שידרה, ולכן הוא לא הפריע למזימה האנוכית והבילתי אחראית שנרקמה, זו שעלתה בחיי אדם וגרמה לאסון נורא. הוא הוריד פקודה למשטרה, והיא צוותה לא להפריע.

ציטוט:

נתניהו אישר לחרדים: כניסה חופשית למירון בל”ג בעומר.

ציטוט:

הבכירים שלא לוקחים אחריות: דרעי הפציר, אוחנה תמך, נתניהו הסכים, המפכ”ל אישר.

שר הפנים הוביל את המתווה להילולה ללא הגבלה, אחרי האסון דרעי לא אמר כמעט מילה. השר לביטחון פנים תמך במתווה, ואחרי ש-45 נהרגו אמר: “אחריות אין פירושה אשמה”.

רה”מ נכנע ללחץ הפוליטי, לאחר ההילולה קרא רק ל”בדיקה”. המפכ”ל אישר תוכניות בלי שהגיע למירון – ולא לקח אחריות. האישים והגופים שיצטרכו לענות לשאלות אחרי מחדל מירון.

עד כאן ציטוט.

מה אפשר לומר? כשהציבור פעם ישמע מועדת החקירה מי אחראי לאסון הנורא כנראה שתתעורר מהומה עגומה, מלאת תסכול, תדהמה ואכזבה מרה במדינה כולה.

מי יודע? יתכן שהמעריצות והמאמינים של הנאשם בשלל תיקים פליליים יתחילו להפנים שאולי זה לא רעיון טוב ללכת שולל ולהאמין לכזבנים מהימין, שהם מוכרי רהיטים רהוטים אך מזיקים ומסוכנים?

כדי לא להעליב את חברי הועדה שטרחה, עמלה, שקדה ויגעה על מלאכתה החשובה הפרהסיה מתבקשת לעטות ארשת של הפתעה כשתפורסם הידיעה המדהימה.

הצהרות כגון- “מי ידע שכך היה?”, “אני מלא פליאה ותדהמה המומה”, או- “לא יאומן שהשחיתות ממש מזיקה” מאוד יסייעו לתת לחושפי הפרשה העצובה תחושה שהם גילו לאומה דבר מה שהיא לכאורה עוד לא ידעה מזה תקופה.

קישור למאמר בסרוגים. קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר בשם- ש”גימלים צייתניים וממונים חשודים. קישור למאמר בשם- חפים וצחים עד לסיום ההליכים. קישור למאמר בשם- יכולת בחירה בין טוב לרע.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.