דמוקרטיה מתונה ויציבה
זה מצויין שבמדינה דמוקרטית מפלגה מתונה, נחושה ומרכזית תערוך בחירות להנהגתה. למעשה, העדר ההליך המקובל בתחילת דרכה של הקבוצה עורר קצת פליאה, אבל עכשיו הכל יהייה כשורה.
ציטוט:
מי יתמודד מול לפיד? אלהרר: “לא אני”. כהן: “מוותרת”. רזבוזוב: יש אחלה מנהיג.
בריאיון לאולפן ynet התייחסה שרת האנרגיה אלהרר להחלטה לערוך לראשונה בחירות להנהגת יש עתיד: “אחרי 10 שנים בפוליטיקה זה נראה לי ראוי ונכון, ואני מקווה שיהיו מתמודדים”. כמוה, גם השרים מירב כהן ויואל רזבוזוב לא רצים לתפקיד.
עד כאן ציטוט.
לצערי אינני חבר במפלגה המרשימה אפילו שבמקרה הייתי קצת פעיל בקיר שלה שבועות ספורים לפני שקמה, ומאז בן ישראל מדבר שם ללא הפסקה, שלא לומר בלי הפוגה.
הסיבה לזהות החדשה היא כמובן חסימה, שכן מישהו כנראה מאוד לא רוצה שאעלה שם אמירות דמוקרטיות מנומסות בצורה גלויה, אז לא הייתה ברירה אלא לבחור שם ספרותי נחמד בעבור הפרהסיה.
בכל מקרה, נראה שגם אני לא אתמודד על ראשות המפלגה המתונה, שכן דומה שפוליטיקה זה מקצוע מלא תסכול, סערה, מהומה ואכזבה, ואישית אני מעדיף מלאכה רגועה שגורמת להרגשה טובה. חוץ מזה, ההנהגה הרעננה נראית שקולה, בוגרת, אחראית, הגונה וטובה. למה להפריע לה?
אין שום סכנה ששוב אקרא לשירות האומה. מי בכלל היה רוצה דעתן קשקשן שיפריע בישיבה עם איזה שאלה מטרידה? הרבה יותר נעים לשבת ביציע לעודד, להציע או להריע לגיבורים ולגיבורות שמתרוצצים ומתרוצצות בזירה רק כדי שיהייה לנו יותר קל לחיות במדינה.
אפילו שפעם התנדבתי לקצונה שעלתה לי עוד שנה מעניינת שכללה מלחמה וביקור באיזה בירה זרה, כבר הרבה שנים המדינה איכשהו מסתדרת בלי תרומתי הצנועה. מה לעשות שלא לכולם יש שאיפה עזה לצעוק על זדים במליאה או להשתעמם באיזה ישיבה יותר מידי ארוכה.
לא נותר אלא לאחל למועמד המוביל הצלחה רבה, ולשמוח שהמדינה שבה למסלולה, כמעט כמו שכתוב במגילה אבל עדיין בלי הסדרה.
קישור למאמר בידיעות.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
