דיונים עדיפים מעימותים
מי שהיה רמטכ”ל צבא העם ושר ביטחון נהדר, שהקדיש את חייו הבוגרים למען שלומה של ציון, הוא אדם שקול, אחראי ונבון.
למרבה הצער, להבדיל מבני שחושב על ביטחון ההמון והכתוב בחזון, הכנופייה העבריינית לא ממש מתעניינת בטובת המדינה אלא בעיקר ברצונה להשאר בשילטון. סך הכל, הנאשם בפלילים מאוד חושש מהרשעה בערכאה וישיבה בתא, מהביזיון והקלון.
הקריאה לעצור את המזימה לדרוס את הדמוקרטיה ומוסדותיה ברגל גסה מראה כווונה למנוע בעייה ולפתור מחלוקות בישיבה. חלילה, הכנופייה לא תעצור את דהרתה, הדמוקרטיה תאלץ להגן על עצמה, ואת המהומה המיותרת והמזיקה הזו בני רוצה למנוע.
ציטוט:
גנץ קורא לחדש את השיחות בבית הנשיא: “נתניהו, יהיה על שמך כתם בהיסטוריה”
במסיבת עיתונאים שערך, גנץ תקף בחריפות את נתניהו על טיפולו בסוגיות במדינה: “נתניהו בוחר בפוליטיקה קטנה על חשבון המדינה. הוא מעדיף להתעמת עם ביידן מאשר עם רוטמן ולוין”. במקביל לקריאה לחזור לשיחות בבית הנשיא, הזהיר מפני השלכות החקיקה המשפטית: “איום על ישראל”
עד כאן ציטוט.
למרבה המזל ולמען שלוות הנפש הרגועה אין לי שום עיניין לקפוץ לרפש ולהצטרף לצוות שמנהל את עינייני האומה, זו שכבר מספיק סבלה. מי צריך כזה כאב ראש יום ולילה? טוב לי להיות זוטר שולי, וכך כובד האחריות הלאומי המעיק אינו מוטל על כתפי.
בדרך כלל, ללא הרבה קשר למה שפוליטיקאי שאפתני אולי יעשה בכוונות טובות למען הקהילה וחזון המדינה הוא יהייה זה שיקבל מהציבור הנאמן שפע רב של תלונות לגבי כל שלל הבעיות, הצרות, המועקות, הטרדות, החרדות והדאגות של הפרהסיה.
חוץ מזה, למועדון הפוליטי היוקרתי במולדתי משום מה יצא שם קצת רע בציבורי, שזה ניסוח די נימוסי יחסית למצב המציאותי. למה לי להצטרף למקום עבודה שהוא בעייתי?
חלילה, הייתי פוליטיקאי ישראלי עוד הייתי מחפש לי איזה במה, ואומר למיקרופון שלדעתי זה ממש ביזיון נטול היגיון לתת לפושע סידרתי לנהל את ציון ולהיות בשילטון. אם זה היה קורה, אולי הסוד הכמוס הזה היה יוצא מהארון.
כאמור, אין לי שום רצון להצטרף למועדון של האמיצים המוכשרים שמנהלים את ציון. מסיבה זו, לא אכנס שום מסיבת עיתונאים עליזה כדי להסביר ביושר את המציאות העגומה. אפשר לעשות כאילו שלפושע יש כוונה לעשות פשרה למען המדינה, ולהמשיך לנסות לדבר בהיגיון עם כנופייה עבריינית ואטומה שפושע סידרתי בראשה.
לא ממש בטוח שקיצונים מקשיבים לאחרים או שעבריינים סידרתיים מתחשבים בחוקים ממלכתיים, אבל יפה להושיט יד למורדים בחזון המייסדים. בצורה זו, לפרהסיה יהייה לגמרי ברור מי עשה מה, מי ניסה ומי דחה, מי פעל למען טובת המדינה ומי בעיקר ניסה לברוח מהרשעה אפילו במחיר רמיסת הדמוקרטיה, מוסדותיה וחזונה.
קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בשם- אולי צחנה תסלק את האשפה. קישור למאמר בשם- ממלכתיות, אחריות, חמדנות ובוגדנות.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר
