דיון ציבורי בחזון הלאומי

איזה יופי! שוב מדברים על החזון הציוני! מי יודע? יתכן שצריך לשקול את האפשרות שהשוכן במרומים בכל זאת קיים וברוב חסדו מקבל גם תחינות מהשבט החילוני.

כמה טוב שכבר הודח הנאשם הפלילי, הסרבני והנכלולי, שכן עכשיו אפשר לשוב ולדון בהסדר מדיני, שהוא בעצם היעד הלאומי.

ציטוט:

“מפחדים מהמילה שלום”: ויכוח בממשלה על הסוגיה הפלסטינית.

כמה מהשרים העירו שבסקירת המל”ל לא הייתה התייחסות מספקת לנושא הפלסטיני. השר פריג’ שאל את ראש הממשלה מדוע אינו מאשר לכנס ועדה כלכלית עם הרשות. בנט השיב: אנחנו עושים הרבה צעדים אבל אתם כל הזמן רוצים פגישות. זנדברג אמרה: “אי אפשר להתעלם מהנושא הפלסטיני”.

ציטוט:

אולי כדאי להסביר לראש הממשלה הישראלי את מהות הציונות, שעיקרה דמוקרטיה שוויונית שחותרת להסדרה והידברות? חוץ מזה, יהודים מאמינים ממלמלים את המילים- שים שלום המון פעמים ולכן הדברים אמורים להיות מוכרים.

איך בדיוק אפשר לעשות הסכמים והסדרים שיגשימו את חזון הנביאים אם אחד הצדדים מסרב להתחיל בדיונים?

חובש כיפה לא יודע שרדיפת שלום היא מצווה חשובה מהתורה? ראש הממשלה לא מכיר את מה שכתוב במגילה שהכריזה על הקמת המדינה ופירטה את מצעה? אכן, תופעה קצת משונה.

עד כאן ציטוט, והראשון למרבה השמחה דן בויכוחים לגבי הדרך להגשמת חזון הציונות.

כמובן שעוד לא ברור איזה עמדה תגבר בקואליציה שכן הרכבה קצת מוזר, אבל עצם חזרת נושא השלום לשיח הוא כשלעצמו דבר נהדר שעשוי מאוד לשפר את המחר.

קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בשם- מה עם החזון לציון? קישור למאמר בשם- קיפאון ומדון הם החזון לציון?

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר