דו קיום, כיסוי צנוע וכמעט עירום

דו קיום, כיסוי צנוע וכמעט עירום

אזהרה חמורה:

אסור לבחורים צנועים בשחורים שלכאורה רק מתעניינים בקדושה בשום פנים ואופן להביט בתמונה, או חלילה לעיין במאמר שמסביר נקודה שעוסקת בסובלנות שאינה כפייה.

מידי פעם צצות ברשתות החברתיות כל מיני תמונות, ומטבע הדברים חלקן גורמות לאנשים לחוש תחושות, לחשוב מחשבות, להשמיע פירושים, ולהביע דיעות ותגובות.

יש שרואים בצילום המעניין שמצורף כאן כדבר שמסמן שניתן להתקיים תוך כבוד הדדי להעדפות אופנתיות בלי סתם לריב או להתעצבן. אחרים חלילה יתעניינו באנטומיה יותר מאשר בפוליטיקה, וקדושים צנועים כנראה יחושו אשמה וריגוש בזמן הצפייה בפרטים הגלויים.

יתכן שהתמונה, שמגלה לפרהסיה ההמומה שמקומה של האשה משום מה אינו רק ליד מכונת הכביסה, בעצם מראה לנו שהעולם הנאור, השוויוני והחדש הולך ונעלם, והישן השמרן בא.

החברה המערבית קצת מבולבלת, מוצפת במסרים רבים מידי, והם גם סותרים. יש איומים לא ברורים, פשעים מתבצעים על ידי מנהיגים פוליטיים מהמקפצה ולא נראה שבאים להם עונשים, וכל מיני טיפוסים חמדניים וכוחניים מתארגנים לקחת שליטה בעולם להנדס לכל האחרים את החיים כדי לעשות לעצמם יותר רווחים.

יש עימותים שלא נגמרים, כוחות גדולים שמאיימים ומתכוננים, פוליטיקאים שבוגדים בשבועת האמונים וחוטאים, והתקשורת אשמה בכל, שכן היא מדוות על הדברים ובכך גורמת לציבור חרדה קיומית תמידית.

במצבים מבלבלים ומפחידים שכאלה אנשים מחפשים יציבות ורוצים להאחז בדברים מוכרים, אז הם פונים לכתובים הקדושים ומחפשים את אלוהים.

סך הכל, יודעי דבר מספרים כבר מאז הרבה שנים למאמינים שהרב חסדו הוא לכאורה אל מלא רחמים, וזה נשמע נפלא לאבודים המודאגים והחוששים. אומנם עברנו כמה וכמה חורבנות לאומיים וגם אסונות נוראיים, אבל האמונה שכביכול יש סיבה טובה לדברים העצובים הלו מאוד עוזרת להרגיע חרדים. חוץ מזה, אמונה מציעה תקווה ואפילו ישועה תוך הרף עין, וגם זה מאוד עוזר למאמינים לחוש יותר שלווים.

כנראה שהבעייה היחידה עם הרצון למצוא אמונה מרגיעה זה שפוליטיקאים שמתחזים לכשרים בעצם רוצים שליטה ומזומנים, וחמדנות גשמית יותר מעניינת אותם מדברים רוחניים.

מסיבה זו הם מסתבכים בפלילים ואז מזומנים לדיונים משפטיים כדי שיוכלו להאשים אחרים ולנסות לטעון שהם חפים, צחים, זכים וחפים על אף שפע הממצאים המרשיעים. ככה זה בחיים. לא כל הפושעים תמיד לוקחים אחריות על המחדלים כמו גברים או קצינים אמיצים.

עד שההמונים מבינים שמנצלים את חרדתם מפני הבלתי נודע כדי למכור להם אמונות, ססמאות וברכות, חותמות כשרות למזונות, וסמלים קדושים כדי לצבור כוח והמון מזומנים, לפעמים מתרחשים אסונות נוראיים.

לא ברור מהתמונה, שהיא קצת נועזת וחשופה, אם החופש הולך ובמקומו תבוא גלימה יפה, או אם דו קיום זו אפשרות סבירה שתאפשר את זכות הבחירה.

הערה אחרונה: למערכת לא ידוע מי צילם את התמונה, אבל הקרדיט בהחלט מגיע למי שיצר אותה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה עד שנת 2014 באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס ליד ניו יורק. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן