דברים לעילוי נשמת גר הצדק
מערכת עיתון ברשת מודה לכבוד הרב אמסלם על דבריו האנושיים, המוסריים והנבונים:
דברים קצרים לעילוי נשמת גר הצדק, דוד בן אברהם ז”ל במלאת שבעה לפטירתו אשר בעו”ה נהרג על לא עוול בכפו, ובטעות חשבוהו לנוכרי, באשר לא היה לו מסמכים מהמימסד הפוליטי שלא הכירו ביהדותו.
הנה הלכה פשוטה בהרמב”ם ובשו”ע שגר שנתגייר אפילו בפני ג’ הדיוטות, וקבל על עצמו את היהדות ומצוות התורה ומל וטבל לשם כניסה ליהדות “הרי זה גר” [הל’ איסו”ב פי”ג הי”ז ואילך, טושו”ע סי’ רס”ח סי”ב], וגירות אחנ אינה מתבטלת לעולם, כדאיתא בגמרא ביבמות (דף מ”ז ע”ב) טבל ועלה הרי הוא כישראל וכו’ ואי הדר ביה ישראל משומד קרינא ביה. אלו הלכות פשוטות שכל בר בי רב למדם ויודעם.
וגרות מן הדין אינה צריכה מימסד או מערכות של בתי דין, אלא כדאיתא בקידושין [דף ס”ב ע”ב] דאי מזדקקי ליה תלתא להודיעו המצוות ולהטבילו סגי בכך.
ואזהרה שמענו שמשבא גר הצדק לפני בית הדין ונראה להם שהוא אמיתי, יש להזדרז בגיורו כמה שאפשר, לפי שאם הוא מבחינת “גר צדק”, אזי “שהויי מצוה לא משהינן” ולכן גם כתב הרמב”ם (פי”ג הי”ד) שאין מרבים עליו ואין מטריחין עליו שמא יחזור בו מכוונתו הטובה….
ואם הגרות נעשתה על ידי ג’ תלמידי חכמים שבראשם מומחה ופקיע, והמתגייר לא בא לגרות לשום מטרה, אלא לשם שמים, ובפועל הוא גם מדקדק במצוות קלה כחמורה, הרי בודאי שהוא “גר צדק”, והוא מאותם שאנחנו מזכירים ג’ פעמים ביום בתפילת העמידה, “ועל גרי הצדק ועלינו” ולא עוד אלא שאנחנו מקדימים אותם לפנינו, להראות חשיבותם ומעלתם.
על אותם גרי הצדק אמרו רבותינו, הזהירה תורה בל”ו מקומות ויש אומרים מ”ו מקומות, על הזהירות בכבודם, ואיסור אונאתם החמור, שהוא איסור דאורייתא.
ומתוך אותה הזהירות שלא חלילה ניכשל ונדחה את הבאים לגרות מכל מיני סיבות לא מוצדקות, הוזהרנו שלא לנעול דלת בפני הגרים, כפי שכתבו התוספות, כפי שהלל תיקן פרוזבול שלא תנעל דלת בפני לווין, [יבמות דף מ”ז ע”א].
ולכן אפילו כשיש ספק אם ראוי לקבל את המתגייר או לדחותו שמא אינו לשם שמים, כבר כתב בשו”ת הרב אליהו גטמאכר תלמיד רבי עקיבא איגר (סי’ פ”ז) שיש לקבל, שלא יקרנו מה שקרה לאבות שדחו את תמנע, ונענשו ישראל שיצא ממנה עמלק [סנהדרין צ”ט].
ואם כבר נתגייר עלך ידי בית דין כשר כלשהוא, מי שאינו מקבלו, או דוחהו, או אין מכיר בגרותו, מטעם שלא נעשתה על ידי מימסדו, מלבד העוון שעליו בגין איסור אונאת הגר, עוד בה שזה גילוי פנים בתורה שלא כהלכה, לפי שגרות אינה תלויה דוקא באותם מערכות, שנגועות באינטרסים פוליטיים וכו’ וד”ב.
לאורך הדורות כך נהגו חכמי ישראל בכל אתר ואתר, כשגר הגיע ממדינה אחרת היה מביא בידו תעודה המאשרת את גרותו, ואם הרב המגייר היה מוכר להם מייד קיבלוהו ללא פקפוק, ואם לא היה מוכר להם היו מבררים מי החתום, ואם התברר שבר הכי הוא, או שתעודתו מעידה על מי שכתבה, וראו שהוא גר צדק היה די בזה.
מעולם לא ביטלו גרות למפרע, או לא הכירו בגרות, שאי הכרה זו בעצם ביטולה, ודבר זה הרי ברור שהוא טעות בהוראה, המתהדרים בכך ש”הם אינם מכירים בגרות בית דין פלוני”, דבריהם מהבל ימעטו, ועתידים ליתן את הדין, על מעשיהם.
לא מעט אשר מסיבות טכניות ופרוצדורות נוקשות, אינם יכולים לעבור את גיורם דרך המימסד, ומעדיפים, על כל פנים להתגייר בבית דין פרטי של ת”ח ראויים, בודאי שגרותם גרות, לא רק בדיעבד אלא אף לכתחילה, כעיקר הדין, ואם בתי הדין של המימסד היו כהלכה, היה מן הראוי שכל מי שכבר התגייר גם אם לא דרכם, אם ניכר שהוא בבחינת גר צדק, יקבלוהו ויאשרוהו מייד.
אבל בעו”ה הם כביכול חסים על כבוד מעמדם, ודוחים אותם ואינם מכירים בהם, ובעצם מבטלים גיורם, דבר שאינו קיים על פי הדין, גורמים להם צער רב, ולעיתים כפי שקרה בנדו”ד במקרה המצער של גר הצדק, שנהרג בגלל שלא היה יכול להנפיק מסמכים וכו’.
רבותינו כבר הזהירונו אזהרה חמורה באומרם “חרב באה לעולם על עינוי הדין, ועל עיוות הדין, ועל המורים בתורה שלא כהלכה. [אבות פ”ה ה”ט]. ובזמננו אין ענוי דין ואין עיוות דין ואין הוראה בתורה שלא כהלכה, כמו בעניני הכניסה ליהדות והגיור!
אמרו רבותנו “לא הגלה הקב”ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתווספו עליהם גרים” [פסחים דף פ”ז ע”ב], ואם בצוק העתים עקב הגלויות והשמדות והרדיפות, לאורך הדורות לא ידענו איך לעשות כן, ולא יכלנו לעסוק בהגדלת עם ישראל, הנה כאן בארץ ישראל לכאורה היינו צריכים לעסוק בכך, שהרי אמרו “חביבה ארץ ישראל שמקרבת גרים שמכשרת גרים” [מסכת גרים פ”ד ה”ג], אך כאן בעו”ה כשהם כבר באים לשם שמים מתעללים בהם, ואין מקבלים אותם…
עלינו לזכור מה שאמרו רבותינו בתוספתא [הוריות פ”ב] “כל המכניס בריה אחת תחת כנפי השמים מעלין עליו כאילו יצרו וריקמו והביאו לעולם”.
קישור למאמר בשם- ארץ ישראל כפתרון לבעיית הגיור. קישור לתנועת עם שלם. קישור לתנועת זרע ישראל.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
