בעיות משפחתיות והוראות קדושות

כידוע לכל מי שהוגה בה יומם וליל, כמצווה על המאמינים, דויד היה פראי, בוטה, חוטא ואלים. משה הרג מצרי ואז ברח למדבר כדי להתחבא, ואברהם רצה להקריב את יצחק בנו בצורה די החלטית, שלא לומר קצת אכזרית. לנבות היזרעאלי היה כרם נאה, אבל השילטון התנהג אליו בצורה חמדנית, אנוכית ואכזרית.

אדם אבינו לא ציית להוראות, נתן בפרי האסור כמה נגיסות, נתפס בזמן הלעיסות ואז ניסה להטיל האשמות בתירוצים והצטדקויות מגוחכות. במקום לקחת אחריות כמו גבר חווה אימנו השמיצה את הנחש, שכנראה התפתל, והתוצאות היו מרות, שלא לומר קצת עגומות. לכאורה, מאז הסיפור הישן לבנות יש כאבים בזמן הלידות והבחורים צריכים להזיע בשדות כדי לגדל חיטים צהובות.

בקיצור, העץ המשפחתי שלנו כנראה כולל כמה דמויות קצת מפוקפקות. אין מה לעשות.

יתכן שיש לאומה העברית איזה בעייה גנטית? איך יכול להיות שבמקום לגדל ביכורים המאמינים יושבים, ממלמלים, מתפלפלים אבל לא מייצרים משבעת המינים אלא משתמטים וחיים על חשבון אחרים?

חשוב מאוד להקפיד על עיקרה של תורה ולהימנע מפגיעה. יש לגלות כבוד וחמלה, וחלילה לא להזיק או להרע בכוונת תחילה. אין שום צורך לחזור על טעויות ומישגים שמתוארים בכתובים. הרעיון הוא ללמוד ולהפיק לקחים חשובים, לא להמשיך במסורת כואבת ועצובה של חטאים שגויים.

כל מי שמתפרנס מלימוד תורה או עושה קרדום לחצוב תקציבים בה צריך להיות מודע לעובדה שהדבר עשוי להשפיע על ההחלטה שתתקבל בערכאה העליונה. למעשה, יודעי דבר מספרים שהרב חסדו רואה את כל החטאים, הפשעים, הכשלים והמישגים, אפילו אם בני אנוש אחרים לא רואים, יודעים או שומעים.

למה הפוגרומיסטים הפרועים שהשתלטו על גבעות ששיכות לאחרים סבורים בטעות שהם יהודים אם בפועל הם שטופי שנאה לברואים שברצונו נוצרו קצת שונים, והם פוגעים בבצלמים ומזיקים?

למה המתחזים מעוללים לאחרים באכזריות אלימה, גזענית וחסרת התחשבות את מה שלהם עצמם היה מאוד לא נעים? זה רצונו של השוכן במרומים? כך נוהגים היהודים? במציאות, חמדנות, כזבנות, רישעות, אנוכיות, חוסר התחשבות, תוקפנות ואלימות הן טעות.

קישור מאמר בשם- הכותל המערבי שייך לדרעי? קישור למאמר בשם- מי רוצה תחרות בעולם הכשרות? קישור למאמר בשם- למי יש מונופול על הכל יכול?

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.