בלי הידברות יבוא עימות

לאומן סרבני, מרדני וקיצוני לא ממש יכול להרשות לעצמו חס וחלילה להראות ציוני אז הוא מנסה להיות ממלכתי, אחראי אבל לא ממש נימוסי כלפי אורח אמריקאי.

לבכירי ההנהלה הבוגדים ראש הקבוצה הקטנה בממשלה מרשה לנסות לפתור בעייה ביטחונית חמורה בעבור מדינת היהודים ללא צורך מיידי להפעיל אמצעים שיתרמו לחימום האקלים, אבל לציבור התמים הוא מספר שהוא עצמו לכאורה אינו מסכים בכלל לנהל דיונים. מי יודע? אולי זה נועד להסביר למתפעלים שהוא נגד הסדרים דיפלומטיים ובעד פיתרונות יותר מרהיבים, גבריים ונחושים.

מה אפשר לומר? ניתן להסתובב עם מגבת ואז לא רואים שאין לך מתחתיה כיסויים נוספים. באותה צורה, אפשר לתת לחברי הממשלה לעשות את העבודה החשובה והדחופה כדי להימנע מפיתרון יותר נורא, אבל להתנהג כאילו שהאיום הקיומי שמסכן את המדינה לא ממש מעניין אותך.

ציטוט:

בנט לא ייפגש עם שליח ארה”ב לענייני איראן: “גישתו מנוגדת לעמדת ישראל”

בסביבתו של רה”מ הבהירו כי לא מדובר בחרם, אלא בהחלטה שהתקבלה בעקבות תמיכתו של מאלי בחזרה לשיחות הגרעין. שליח ארה”ב ייפגש עם הדרג המקצועי במשרדו של בנט ועם גנץ ולפיד.

עד כאן ציטוט מעורר השתוממות.

שליח נכבד טס שעות רבות עם פמליה ואבטחה, שזה אומר שהוא לא בא לבד, והמארח האדיב מסרב אפילו ללחוץ לו את היד? זה ראוי ונחמד? אפשר לחשוב שבלי אמריקה נחזיק מעמד.

איך היה נפתלי חש אם חלילה הנשיא האמריקאי היה מודיע בציבורי לאחר בואו שהוא מסרב לפגוש אותו מחמת היותו סרבן מסוכן ולאומן קיצוני? זה מנהג יהודי מקורי מרעננה לעולל לחברך את מה שהיה לא נעים לך בפרהסיה?

מה יותר חשוב לראש הממשלה? להראות כסרבן חסר נימוס ושוחר מלחמה או כאחד שלכאורה עשה כל מה שאפשר לפני שנתן את ההוראה לטפל בבעייה בצורה יותר נחושה בטענה שכביכול אין ברירה?

חוץ מזה, רק כדי להרגיע את הנאמנים וקומץ התומכים בדרכך השגויה, זו ששונה ממה שכתוב במפורש במגילה, כדאי להעליב את אמריקה הידידה הטובה ולריב איתה בכוונה? מי יותר חשוב לקיומה של המדינה? קבוצה סרבנית קטנה או מעצמה עולמית חזקה?

כמובן שמותר לנפתלי לעשות הצגה קשוחה לנאמנים הקיצונים ולעצבן את חברינו האמריקאים, אבל זה כלל לא סותר את העובדה שיהיו הרבה מפגשים מועילים וחשובים בדרגים הכי גבוהים.

בעברית קלה, מה שפוליטיקאים מכריזים למיקרופונים לא תמיד משקף את כל הדברים החסויים שהם לא אומרים מחמת היותם סודיים. חוץ מזה, דעתו השגוייה ועמדתו האישית של ראש הממשלה אומנם חשובה, אבל לא יותר מביטחון המדינה והמשך קיומה.

קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- יתכן שיהייה עימות נטול עמימות? קישור למאמר בשם- אפילו פרשנים מנוסים כבר מודאגים. קישור למאמר בשם- אם אין אני לי מי לי. קישור למאמר בשם- לבינתיים איראן עדיין כאן. קישור למאמר בשם- מריחת זמן וענני עשן לבן. קישור למאמר בשם- כל האופציות ועוד כמה אפשרויות. קישור למאמר בשם- זה נימוסי להתריע לפני צעד סופני. קישור למאמר בשם- לפעמים אמצעים נוראים נעשים כשרים. קישור למאמר בשם- מותר לקום על הקמים.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר