בדמוקרטיה הציונית יש תחלופה תמידית
המפלגה הציונית, זו שעל אף הקשיים העצומים פעם הקימה בשממה מדינה ליהודים כדי שתשתמש כבית לאומי ועצמאי, שיוויוני ושוחר שלום אזורי, כנראה עומדת בקרוב להדגים למדינה כולה כיצד עובדת דמוקרטיה בריאה.
ציטוט:
מי יחליף את מיכאלי? נקבע מועד הפריימריז לראשות העבודה.
עד כאן ציטוט.
למרבה הצער ולמרות תחנונים רבים, ראשת הקבוצה סירבה לכנס את וועדת המפלגה מאז תקופה מאוד ארוכה, היא עשתה מה שהיא רוצה בלי התחשבות בחוקה ובצורך לשיתוף פעולה, וגם הסתבכה בערכאה שנתנה לה הוראה ברורה למלא את תפקידה.
למרבה הצער, מנהיגת המפלגה האמיצה בחרה שלא לציית לפסיקה החוקית שניתנה כאילו היא מלכה או שזו זכותה מחמת רום מעמדה, ועכשיו היא קצת בבעיה, שכן ביזיון בית המשפט יוסיף צרה לבושה.
סביר שהמחנה הציוני יעבור שינוי משמעותי. ככה זה כשקבוצה מכבדת את הההליך הדמוקרטי. אף שליט או שליטה שניבחרים לשרת את המפלגה והקהילה לא נשארים לנצח בשררה. בדמוקרטיה כל הזמן יש חלופה, ובחירות מידי תקופה מסייעות לבחינה רעננה של החלטה קודמת לאור מבחן התוצאה.
מי שאולי קיווה לרמוס, לדרוס ולחסל את המפלגה שהקימה את המדינה עשה עבודה די טובה. סך הכל, הרבה שנים הסתה לשנאה גרמה למילה- “שמאלני” לקבל משמעות חדשה- “בוגד באומה שאוהב את אוייביה”.
אפשר לחשוב שהיהודים לא אומרים- שים שלום שלוש פעמים ביום, או שהמגילה לכאורה מצווה עלינו לנהוג בגזענות, לסרב להסדרה. להתעמר באוכלוסייה אומללה ולהתמיד במלחמה. במציאות, התורה והמגילה מדברות על מוכנות לפשרה.
פרט לעמיר ששימר את כוחה של המפלגה והתאמץ כמיטב יכולתו לייצר חבירה עם בוגדת נכלולית שערקה ונעלמה מהמפה, שלושת מנהיגי הקבוצה האחרונים דירדרו את מצבה של הקבוצה הציונית בהתמדהץ ממש נדמה כאילו שאיזה פושע סידרתי ונקמני בהנהגת המדינה לוחש להם הוראות מזיקות כדי שהם בכוונה ירעו את מצבה. פיטוריה של ליבני אל מול מצלמה הם רק דוגמא לנזק הנורא ולהתנהלות הגסה, הבוטה, השגוייה, המעליבה, הכוחנית והחצופה.
יתכן שמרצ והעבודה ישכילו לקבל את הנהגתו האחראית והנחושה של האלוף גולן. אולי כזה מהלך יראה לעם שתמיד מודאג ממצב הביטחון שלא רק בן גוריון, רבין ועמיר הם ציונים שוחרי שלום שתרמו המון לשלומה והגנתה של ציון.
מנהיג ציוני שהיה איש צבא בכיר, אמיץ, הגון, ערכי ומוסרי, שגם מבין ששלום הוא חזון המייסדים ושצריך לעצור את הקיצונים המסוכנים עשוי מאוד להועיל לכל שילטון דמוקרטי שאינו מסובך עד צוואר בעוון או אחראי לאסון.
כמובן שרק שלום מביא ביטחון, וזה כתוב בתורה וגם חלק מהחזון, אבל חשוב שהציבור יבין שמאז הרבה שנים הציונים אינם תמימים. היטב הם מבינים שחייבים לנטרל סיכונים, ושיש לפעול ללא הרף למען תיקונים ושיפורים.
במבחן התוצאה הכנופייה העבריינית מימין כשלה, חטאה וגרמה לאומה אסון נורא. יתכן שהגיע הזמן שהציונות תתעורר מתנומתה ותשיב את האומה לנתיבה, שהוא חתירה שלום, שיוויון והסדרה.
סך הכל הייתה לנו סטייה מסוכנת שנגרמה בגלל הסתה לשנאה שאינה עיקרה של תורה, והיא גם מתכון לבעייה נפיצה.
הדמוקרטיה מאפשרת מידי פעם את החלפת ההנהגה, וזה נוהג מעורר תיקווה שמאפשר לקהילה להביע את דעתה.
קישור למאמר בידיעות.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
