אנשים, נחשים ולקחים
בתיכון היה בכיתתי נער סקרני ורגשני שמאוד אהב לחפש ולשחק עם נחשים, במיוחד היה חביב עליו הצפע הארץ ישראלי.
אף אחד בכיתה לא העז לגנוב ליעקב סנדוויצ’ים מהתיק, כנראה בגלל הזוחלים שהוא החזיק. מידי פעם חברים לחדר בפנימיה התעוררו וגילו שהם חיממו במיטה צפע, או שממגרות הנעליים שלהם לפעמים צצו ראשים של בעלי חיים בלי רגליים.
מה אפשר לומר? היינו צעירים והדברים המשונים נראו לנו לגמרי טבעיים.
פעם הזמינו את יעקב לדבר עם ירון לונדון על עיסוקו באיזה אולפן טלוויזיה בירושלים, והוא חזר בלילה. למחרת סיפר לכיתה עם חיוך משועשע איך אמר לירון המראיין שהנחש שהוא אוחז בדאגה עבר חליבה והוא בטוח למגע, אפילו שלא היה ממש באמירה.
מאוד שמחנו שמר לונדון לא קיבל הכשה אל מול האומה, אבל כבר ידענו שליעקב היה חוש הומור קצת פרוע.
את ההכשה הראשונה הוא קיבל בכיתה ח’, בזמן שטיילנו בכרמל, ובמקום להאזין להסברים יעקב הסקרן התרוצץ והרים סלעים במטרה לחפש נחשים בהרים המיוערים.
עזרא המדריך המודאג הכניס את יעקב המוכש לסוסיתא, ודהר כל עוד נפשו בו לחיפה. אחרי כמה ימים יעקב חזר אלינו וסיפר שזו לא היה ממש נורא.
מאז הוא קיבל עוד כמה הכשות, וכנראה פיתח עמידות לעקיצות. יעקב עבד באוניברסיטה, טיפל בנחשים ובחיות אחרות, והפך המומחה הכי גדול בארץ לצפעים, שכלפיהם כנראה היו לו רגשות.
ארס הנחשים הישראליים לא הצליח להזיק ליעקב שהוכש הרבה פעמים, אבל את מותו הוא מצא בידי אנשים. כל החברות והחברים מהדסים חשו מאוד עגומים, שכן קשה לשכוח חלק מנערים היותר בולטים, מעניינים ומיוחדים.
כל זה קרה לפני הרבה שנים. ליעקב שבמרומים יש שני ילדים, והבן דומה לו כמו שתי טיפות מים.
היום ראיתי שמי שפעם היה צעיר ולא ממש אחראי שוחרר לאחר תקופת מאסר, נזכרתי ביעקב, והצטערתי.
ציטוט:
הראל הרשטיק (46), שרצח את לוכד הנחשים יעקב סלע ב-1996, שוחרר מכלא ניצן לאחר יותר מ-20 שנות מאסר. זאת לאחר שוועדת השחרורים קיבלה את בקשתו לשחרור מוקדם. הרשטיק יועבר לפיקוח יחידת “מעוז” של שב”ס באמצעי אלקטרוני.
עד כאן ציטוט.
יתכן שהלקח מהסיפור הוא שאין צורך לפחד מנחשים אבל חשוב שננהג כבני אנוש ולא נזיק לאחרים.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר
