אלימות זו טעות חסרת יעילות

בדרך כלל, דמוקרטים הם שוחרי שלום סובלניים שמכבדים אחרים גם אם הם קצת שונים וכל עוד אינם מזיקים.

לעומתם, גזענים אלימים, רודניים, לוחמניים ועברייניים שמתחזים למאמינים כשרים לא ממש מבינים בעיקרה של התורה שמשה הביא לנו מההרים. במקום לסור מרע, לעשות טוב ולבקש הסדרה הפושעים המרדניים והמסוכנים פוגעים באחרים, מסתבכים עד צוואר באישומים פליליים, ואז גם רוצים להכשיר שרצים ולחמוק מעונשים.

בקשת שלום נחשבת בעיני הטועים הזדים למעשה בגידה, אפילו שהמתפללים לשכינה מבקשים זאת שלוש פעמים ביממה.

בתורה מוסבר די בפירוש שהימנעות מפגיעה במה שיצרה הבריאה זה דבר מאוד מרכזי וחשוב. מצד שני, כשקמים עליך לכלותיך מותר לוודא שהאירוע המצער יסתיים ולא ישוב שוב.

המחאה האזרחית כנגד הניסיון העברייני לרמוס ולדרוס את הדמוקרטיה הייתה עד כה תרבותית ויחסית רגועה. סך הכל, המון דגלים הונפו בכל רחבי המדינה, קריאות נשמעו ברמה והיו צעדות שגרמה לחסימות עורקי תנועה. לא נורא.

אומנם, לא היה צורך סתם להפחיד את המושעת הלקויה שבילתה בטיפוח עצמה על חשבון הפרהסיה במספרה יקרה, אבל פרט למהומה מוגזמת שום נזק נורא לא נגרם, ואפילו לא הייתה כזו כוונה.

מצד שני, אפילו שהאזרחיות והאזרחים גילו איפוק מרשים ונימוסים טובים בעוד השוטרים מתנהגים כקלגסים בעבור תלושי שכר מצומקים, עבריין שהורשע בשלל תיקים ירד אישית לשטח ופקד על לובשי המדים להיות נחושים, קשוחים ולהשתמש באמצעים אלימים.

למרבה הצער, היו לובשי מדים נרגשים ונאמנים שלא ראו את הדגלים השחורים המתנוססים, הם זרקו רימונים על אזרחים מול צלמים, שפכו דם וגרמו לנזקים חמורים.

אולי בגלל ההיסטוריה וימי זיכרון עצובים הישראלים לא אוהבים להיות מותקפים. פרט לנשים וילדים, מבוגרות ומבוגרים, הרבה מהבוגדים הדמוקרטים שמפגינים נגד רמיסת החוקים הקיימים הם לוחמים קרביים, קצינים אמיצים וטייסים מוכשרים.

לפיכך, המוחים אינם באמת טרוריסטים או בוגדים כמו שטוען בזדון מרושע בנו המורשע של הנאשם בפלילים, זה שבצבא ישב במשרדים או סתם נעלם ממשמרת ללא אישורים.

בקיצור, כאשר פושעים מסוכנים קמים על הדמוקרטיה לכלותה, מותר להתגונן ולהגן על המדינה מפשע ורשע. אין שום צורך לנהוג באלימות. תספיק נחישות אזרחית מתמידה, וזה יבער את השחיתות והעבריינות.

ציטוט:

“לא נהיה נחמדים”: ההפיכה המשטרית מביאה את המוחים לדחוק את הגבולות.

בשבועות האחרונים, לצד ההפגנות המסורתיות, רואים יותר ויותר אירועי גרילה שלא מתואמים עם המשטרה: מכבילה עצמית ליד בתי ח”כים, דרך חסימות כבישים ורכבות ועד התפרצות לוועדות בכנסת. האנשים שמאחוריהם בטוחים שרק שיבוש הסדר יעזור, ומוכנים גם לשלם מחיר אישי: “הממשלה שמה עלינו קצוץ, אז צריך להעלות הילוך שיבינו שאנחנו רציניים”

עד כאן ציטוט.

כאמור, הגנה עצמית מותרת בתורה העברית, אבל אין שום צורך לנהוג כמו הכנופיה העבריינית, התוקפנית והכוחנית. תספיק התנגדות אזרחית תמידית, והניצחון יבוא בצורה משפטית ותרבותית.

קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- ממשלה עבריינית זו בעייה לאומית. קישור למאמר בשם- כנופיה מאיימת על הדמוקרטיה. קישור למאמר בשם- אין פשרה עם פשע. יש תא. קישור למאמר בשם- הידברות, כזבנות, עבריינות וניבצרות.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.