אין מה לשחוט במעבדה

אין מה לשחוט במעבדה

סוף סוף אפשר לייצר דג ובשר מתא מיקרוסקופי אחד בלי לשחוט אף מועמד, וזה דבר נהדר שימנע המון סבל, פחד וצער.

מצד שני, הבשורה לשוק המזון העולמי שטובח להנאתו בבעלי חיים באופן תעשייתי היא דבר קצת בעייתי, ולמאמינים בשחיטה כשרה ובנטילת המון ממון בעבור הדבקת חותמת קטנה וזולה על האריזה, ההתפתחות האחרונה כנראה מאוד מדאיגה.

איך ניתן לשחוט חיה טהורה, תמימה וצחה בצורה כשרה אם היא לא נולדה? אכן, זו סוגיה הילכתית סבוכה ששווה להרהר בה. הנה יש בצלחת מנת בשר ריחנית וטעימה, אבל אף שוחט לא רצח אותה כהלכה? זו קצת בעייה.

נו, טוב. האשמה היא כנראה במדע, שפוגע לסחטנים שלא מגדלים ביכורים בפרנסה בצורה לא צפוייה.
למרבה הצער, אבותינו לא העלו על דעתם שניתן לצלות, לטגן או לאפות חלבונים שנולדו במעבדות נקיות בלי אימהות ואבות, ולכן זה עשוי לקחת קצת זמן עד שהמתחזים למומחים ברצונו של השוכן במרומים יוציאו פסיקות ברורות.

ציטוט:

החברה הישראלית שמדפיסה סלמון מהצומח.

במעבדה של פלנטיש ברחובות מדפיסים בתלת-ממד נתחים שמבוססים על חומרים מהצומח ונראים כמעט כמו הדבר האמיתי. המטרה: לעשות בענף הדגים את מה שביונד מיט עשתה בתחום הבשר. המנכ”ל: “אם לא נעשה משהו, בעוד כמה עשרות שנים לא יהיו דגים בים”. האם זה טעים כמו סלמון אמיתי? בדקנו.

אם הכל ילך כשורה, בעוד שנתיים הם יוכלו לשבת במסעדה ולבקש מהמלצר או מהמלצרית נתח סלמון מבוסס חלבון מהצומח. והבונוס? כנראה שהדג הזה יהיה תוצרת ישראל.

הכירו את פלנטיש, סטארט-אפ ישראלי צעיר ששם לו למטרה להציל את בעלי החיים באוקיינוס ולפתח באמצעות חומרים מהצומח תחליף לדג עם מראה, מרקם, טעם וערכים תזונתיים זהים למקור.

מה חשבנו על תחליף הסלמון של פלנטיש? מבחינה ויזואלית הוא דומה מאוד למקור, כולל הצבע הכתום והפסים הלבנים. הוא גם טעים מאוד.

ציטוט:

אז איך היה ה”בשר”? נתחיל מהנראות: הצלחת מרשימה בהחלט, והבשר לא הוגש כסטייק אחד גדול (על אף שתואר בתפריט כסטייק), אלא כנתחים קטנים ואלגנטיים שכל אחד מהם נראה בדיוק כמו בשר צלוי במידה מדויקת עם נגיעות אדמדמות. הנתחים ישבו על חתיכות דלעת צלויות ויצרו מנה צבעונית ומגרה.

במבחן המרקם הבשר נחל הצלחה גדולה, הוא מספק התנגדות נהדרת והוא נגיס ממש כמו חתיכת בשר – לא כמו סטייק משויש וחמאתי, אלא יותר כמו בשר צלי שבושל הרבה זמן, בתחושה, וזה נאמר לחיוב. זהו המרקם הכי מוצלח שניסינו בתחום.

עד כאן ציטוט.

כאמור, ייצור בשר ודגים מתאים יחידים בלי לרצוח בעלי חיים זה השג מדהים שמאוד יועיל לרעבים ולצימחונים לקבל חלבונים מזינים, ואפילו ישמח את קורבנות הכשרים. מצד שני, עלולה להיות בעייה קלה עם השוחטים, נותני ההכשרים ומדביקי החותמות על אריזות המוצרים שחלילה יחושו קצת מיותרים.

חס וחלילה יכרת מטה לחמם של המתחזים לכשרים והם יאלצו להזיע בשדות ולהתאמץ קצת כדי לגדל ביכורים. מה אפשר לומר? כנראה שהם יאשימו את החילונים בקשיים וחלילה לא את השוכן במרומים, זה שאחראי לכל הדברים ורק ברצונו הם קיימים.

קישור למאמר ב- N12. קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר בשם- מהפכה תעצור את השואה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה עד שנת 2014 באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס ליד ניו יורק. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן