איום קיומי ופושע חרדתי
מי שחש איום קיומי באופן תמידי לא תמיד מתייחס למצב המציאותי.
למעשה, החרדים מרוחות ושדים מוטרדים מביעותים, פחדים וסיוטים אישיים, אפילו שבדרך כלל רק ילדים סבורים שסיפורים כאלה הם אמיתיים.
במילים אחרות, אין בהכרח קשר בין תחושותיהם של החשים נרדפים ומאויימים לבין מימצאים, איומים או נתונים אמינים..כדי להרגיש מבוהל, מאויים או נרדף לא צריך שגם יהיו סיכונים ממשיים. מספיק שחושבים או מרגישים מפוחדים ומבועתים, ומייד סבורים שהרגשות הפנימיים משקפים את מצב הדברים.
הנה לדוגמא, פושע שהורשע הרבה פעמים בערכאה מספר לציבור בגילוי לב שהוא חש סכנה איומה ונוראה, לכאורה בגלל התרעה מפחידה. הבעייה היחידה עם האגדה היפה היא שמעולם לא הופיע בשום מקום כזה מידע, ולכן העבריין בעצם ביטא לפרהסיה תחושה אישית לא נוחה, חרדה קיומית עזה ובהלה נטולת הצדקה.
ציטוט:
בכיר במשטרה סתר את דברי בן גביר: לא מכירים איום לרצח פוליטי מהמפגינים.
בן גביר אמר בריאיון לכאן רשת ב כי “יש אנשים שמתכננים את הרצח הבא” • גנץ: קורא לפטר את השר • לפיד תקף: “ממציא גורמי ביטחון שלא קיימים”
עד כאן ציטוט שמעיד על חרדתיות שאין לה ביסוס במציאות.
למה פושע ששוב ושוב הורשע משקר לפרהסיה ללא בושה? זה נותן לנוער בגבעות דוגמא טובה? כמובן שמותר לעבריין המודאג לגלות לקהילה שהוא חש בעתה, דאגה מציקה וחרדה קיומית מתמידה, רק חבל שאין שום מימצא או סיבה מציאותית שתצדיק את ההרגשתו הקשה.
אולי אפשר לדבר על זה עם בעל מקצוע או לקחת משהו כדי קצת להרגע? זה לא עדיף מהפרחת שקרים מפוחדים, הזויים ולא מבוססים לפרהסיה? מסתבר שלנפנף באקדח שלוף על עובדי חניון מבוהלים או בפני צלמים לא ממש עוזר להרגעת הנרגשים המוטרדים.
מעניין שהעבריין שהנאשם בשלל כיתבי אשמה לא מצליח להשתלט על השד התוקפן והגזען שהוא שיחרר מהבקבוק במטרה לחמוק מהרשעה וישיבה סגורה בתא, וזאת ללא כל התחשבות בטובת הדמוקרטיה, ביטחונה, שלומה, מצבה או בשבועת הנאמנות שניתנה לאומה וחוקיה.
קישור למאמר בכאן. קישור למאמר בשם- האשמה, השמצה, הכפשה וחרדה. קישור למאמר בשם- הכנופיה רצתה להפעיל יד רטובה? קישור למאמר בשם- אלימות זו טעות חסרת יעילות.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
