יתכן שמלכות נתניהו תסתיים במעשיהו

לפעמים מתרחשים ניסים וגם נבואות של נביאים חילוניים קורמות עור וגידים. כמובן שלא הכל קורה מייד ולכן חשוב להיות סבלניות וסבלניים.

הנה ציטוט ממאמר ישן שלכאורה צפה את הבאות לפני די הרבה זמן:

קצת עצוב לחשוב שעכשיו כנראה יהיו בארץ הרבה אנשים מופתעים, מאוכזבים, או נדהמים שיחושו קצת מרומים. נו, טוב. ככה זה כשמאמינים לכזבנים מוכרים רק בגלל שהם נשמעים משכנעים בעודם בעצם מפריחים למאזינים התמימים הבטחות חלולות, כזבים מופרכים, בלונים ריקים. וכל מיני דיברי טינופת צופים.

לעניות דעתי הדלה בחיים חשוב לחפש את הדברים החיוביים, וזה במיוחד נכון כאשר מתרחשים דברים שליליים, מעצבנים, כואבים או פסולים. מניסיון מר גיליתי שאם לא מביטים בצדדים המתוקים, היפים והאופטימיים חשים קצת פסימיים או, חלילה, מיואשים, עגומים או מדוכאים, וזה פחות נעים.

מה שטוב בסיפור המדהים שנגלה עכשיו לעיני הצופים ההמומים זה ששחיתות כבירה לכאורה התרחשה בשררה הרבה שנים, ולכן יבואו לנו תיקונים מרעננים. האמת היא שהביטוי: כזבן נכלולי כבר היה אצלי בשימוש בהמון מאמרים ישנים, ולכן אישית אינני ממש מופתע מהגילויים המסעירים.

מעניין שבעוד כולם בטח מרגישים קצת מזועזעים, יש נביאים חובבים שדווקא חשים קצת מרוצים שכן סוף סוף הבוחרים מבינים למה היו כל כך הרבה מאמצים להזהיר, להתריע ולצלצל בפעמונים, כאחרון הגרפומנים הדברניים.

כשהנוסעים המבוהלים מגלים לחרדתם המופתעת שעל הספינה שלהם השתלטה כנופיית פיראטים צריך לשמוח ולצהול, שכן זה סימון ברור שאנשים יפסיקו לסבול, והפושעים לכאורה יפסיקו לגזול, וישלמו בגדול.

ציטוט:

השיטה: כך מנהלים שני עו”ד, בני משפחתו של רה”מ, את המדינה.

עם השנים דוד שמרון ויצחק מולכו התיישבו על השיבר, צומת קבלת ההחלטות, הסודות והעניינים הביטחוניים ביותר. אם נתניהו לא ידע דבר – הוא לא כשיר לנהל כלום.

עורכי הדין דוד שמרון ויצחק מולכו הם תמנונים שזרועותיהם חובקות עולם. שמרון ממונה על הפנים, מולכו הוא שר החוץ. פעילותם אינסופית. אפס קצה נחשף עכשיו בפרשת הצוללות וספיחיה. זוהי שיטה שפועלת כבר שנים. השיטה שבה מנהלים שני עורכי דין פרטיים את המדינה שקרוב המשפחה שלהם משמש כראש ממשלתה.

השיטה שבה הם התיישבו על השיבר ועל השאלטר ועל צומת קבלת ההחלטות ועל הסודות ועל המגעים החשאיים ועל העניינים הביטחוניים ביותר.

עד כאן ציטוט ממאמר ישן שטרם שינה את המציאות.

מה אפשר לומר? דומני שאחרים כבר אמרו שלכאורה עוד לא הייתה בארץ כזו שחיתות, ולעניות דעתי הדלה גם בתורה מוסבר שחמדנות זו באמת טעות.

כמובן, מה שחיובי בסיפור השלילי, שהוא לכאורה גם קצת פלילי, זה לחשוב שבאורוות המלך בקרוב שוב יהיה נקי. מי יודע? אולי יתרחש לנו נס אלוקי ונשוב למסלול הציוני? לשמחתי הכל ברצונו של בוראי, כך שאינני אחראי באופן אישי לבואה של ישועה לעמי, אבל זו תפילתי ותיקוותי.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר