קצת אמינות מוסיפה אימון לעיתונות

מערכת עיתון ברשת מאוד משתדלת רק לדבר אמת, כזו שמבוססת על מקור שאותו ניתן לאמת לבד בכל טלפון אישי שיכול לפרט.

סך הכל, אם היינו פועלים אחרת הצוות היה חלילה חש מבוכה מבויישת ונאלץ לפרסם מידי פעם איזה התנצלות מגמוגמת ומלאת חרטה בצורה מנומסת.

לדבר ביושר זה נחמד, אבל גם דבר קצת מיוחד. למעשה, רוב מי שמדבר בציבורי מודע לעובדה שדבריו לא יפרסמו במישור הפרטי אלא הלאומי ולכן הפוזה למצלמה חייבת להתייחס למימד הממלכתי, הפוליטי והתדמיתי ולא רק לרגשי הפנימי, זה שאצל רוב האנשים שעולים על הבמה בתלבושת מרשימה למען הופעה בפרהסיה נחשב קצת מביך ולכן מוצנע וסודי.

מה שמעניין בשיח גלוי, ישר וכן הוא שבמקום להתבייש, לחוש כמסתכן, או חשוף ומסכן אין שום חשש להתגלות ככזבן ולהגיש אשם.

מצד שני, .יתכן שקשה להשפיע בציבורי בלי היות כזבני, נכלולי, צעקני, פלגני, לוחמני, סרבני, מרדני, קיצוני ועצבני? אולי שנאה ומדון מאחדים את ההמון יותר מהיגיון וזו הגישה שצריך לאמץ העיתון כדי לקדם איזה מוצר שיעשה עוד הון לבעל מממון?

למרבה השמחה מותר לנו להמשיך להביע דיעות חושפניות בלי שום השפעות חיציניות עם השפעות כלכליות כאלה או אחרות, שלפעמים הון אפילו אסורות וגורמות לאישומים ווסיבוכים מביכים ערכאות אל מול מצלמות,. אנו מאוד משתדלים להימנע מכאלה שגיאות מביכות, אולי כדי לנסות לקבל הזדמנות לרכוש את אימון הקוראים המפקפקים והקוראות החשדניות.

סך הכל, אחר שנים של חשיפה לכזבן שמפריח אגדות, עלילות, סיפורים מעניינים, שלל הבטחות ריקותו ודימויים נוצצים אך נטולי סיכומים משמחים, בטח קשה לציבור לחשוב שלפעמים מופיעים בכתובים המתפרסמים דברים נכונים, אמיתיים ואמינים שמשקפים אירועים מציאותיים, גם אם לא תמיד זה פשןט להפנים מהיותם קצת מזעזעים או חלילה יותר מידי ישירים, גלויים ומבהילים.