עוון הסליחות וגברת כפרות

קול שירה זכה עלה מהמעון בקיסריה, אבל את התחינה הטהורה חלילה לא שרה אשה מסוג נקבה. סך הכל, באוזני המאמינים זמירה מסוג זה נחשבת לתועבה פסולה שכן היא מגרה את יצר הרע של השומע.

ללא קשר לטעמם המוזיקאלי של בני העידה הבדלנית והעתיקה, זו שמשמתמטת מגידול ביכורים לפרנסתה בעזרת קרדום מלא קדושה ומתחזה לכשרה, כנראה שהקינה הבוכיה למחילה מלאה הגיע עד לבירה.

אדון הסליחות זה מזמור שאנו מזמרים בבואינו לתת דין וחשבון בפני הרב חסדו השוכן במרומים. לרוב, אנו מקבלים על תנאי לשנה, ומבטיחים לנסות הפעם לא להסתבך כמו בכל השנים הקודמות בהפרת נהלים. הבקשה מגיעה מהלבבות ההולמים, השופרות תוקעים ומריעים שברים צורמים, וההמולה כנראה נועדה לוודא שברור לנו מה לא עשינו יפה או כמצופה.

מה אפשר לומר? חמלה, התחשבות סלחנית במי שלכאורה חטא, שגא, הזיק בכוונה או סתם טעה ללא כוונת תחילה אלא רק בגלל שההזדמנות הראשונה הגיעה, כמו גם מתן הקלה, מחילה, כפרה והבנה כולן משקפות תכונות יפות, אנושיות ומוסריות שתואמות לדרכה של תורה.

כנראה שהעבריין הסדרתי ידע מה הוא עושה כאשר מינה את פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לעבודה, שכן עכשיו הם לכאורה מסייעים לפשע אל מול הפרהסיה המשתאה. אין מה להתפלא, שכן מתן סיוע לפשע מתוך חמלה זו לכאורה מצווה יפה.

קישור לשיר אדון הסליחות. קישור למאמר בשם- מי מינה את הסלחנים לעבודה? קישור למאמר ב-N12. קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר בשם- מודים בחטאים ובורחים מעונשים? קישור למאמר בשם- נאשמים מבקשים פטור מעונשים? קישור למאמר בשם- ניסוי קצת הזוי.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר