משא ומתן או עשן וחורבן?

משא ומתן או עשן וחורבן?

אחרי מזג אוויר סוער, רעמים עזים וכמה ברקים זוהרים שבוהקים באור מסנוור, מחר בבוקר עזה תתעורר, וכמה דברים כנראה כבר לא יהיו שם יותר. מה לעשות? כוחות הטבע חזקים מכל דבר אחר.

האמת היא שזה די מצער. כל כמה זמן השכנים בדרום מתגרים בנו, מציקים, מזיקים, מבעירים, יורים ואז מספקים איזה הסבר מגוחך, וזמן קצר אחר כך משהו אצלם מתפרק, נהרס ובוער.

ציטוט:

בתגובה לירי למרכז: צה”ל תקף ברצועת עזה.
מטוסים של חיל האוויר תקפו יעדים של חמאס, באזור חאן יונס שבדרום הרצועה, אחרי נוהל הרחקה מקדים. בנוסף, צה”ל תקף עמדות תצפית של ארגון הטרור בצפון הרצועה – ככל הנראה באמצעות טנקים.

עד כאן ציטוט שכנראה מראה שאין לנו סובלנות לתוקפנות.

מה ניתן ללמוד מהסיפור ששב על עצמו בהתמדה מעגלית מאז קום הישות הציונית? האם יש דרך לשנות משהו במשוואה האכזרית הזו או לעשות איזה תפנית חיובית? אולי צריך להזכר במה שכתוב במגילה שהקימה את המדינה, אפילו שהנאשם הנכלולי הסית במשך שנים לפחד ושנאה?

ישראל נוצרה כדי להיות בית לאומי ועצמאי לאומה הרדופה, ובמצע שלה כתוב שהיא דמוקרטיה שוויונית, ששוחרת שלום והסדרה בכל השכונה.

יתכן שבזמן שנכתבה המגילה קצת קצה נפשה של האומה, זו שלכאורה פעם נבחרה ועוד לא ידעה למה, בהשמצה, הכפשה, רדיפה, טינה, איבה, מלחמה והשמדה מזוויעה, אבל הכזבן הנכלולי הסית נגד הסדרה בהתמדה, הבעיר פחד ושנאה ללא הפוגה, ובעקבות זאת בא איזה עשב מופרע וניסה לחסל את חזון המדינה בירייה.

סבבי הלחימה לא ממש מקדמים את חזון המדינה או מביאים לנו הקלה, שלווה ורגיעה. למעשה, יתכן שהשיבה לחזונה של האומה יוביל להידברות גלויה שבסופה הסכמה. חשוב לזכור ששלום לא עושים בצורה כוחנית או אלימה.

נו, טוב. עד שיתחיל משא ומתן כנראה שיעלה כאן עשן, והמצב ישאר נפיץ ומסוכן. טוב ששר הביטחון מדבר עם ראש הרשות השכנה על דרכים להשגת רגיעה. מתי נתחיל לדבר גם עם הכנופיה האלימה בעזה בצורה ישירה? לפני או אחרי המלחמה הבאה?

אנו עושים מאמצים מוסריים גדולים להגיב באמצעים מדוייקים אבל לא לגרום נזקים חמורים מידי לתוקפים או לקורבנות תמימים שאינם מעורבים, אפילו שאנו מסוגלים להתנהג כמו הטרוריסטים ולהיות די הרסניים. לעומת זאת, מי שבאמת ינצח במערכה שתמנע דם וסבל מיותר מכולם זה לא החזק אלא החכם.

שלום הוא חזון העם שמאוד מזמן קם, ואולי כבר הגיע הזמן לחשוב על פיתרון שיוביל אותנו לשם.

קישור למאמר בידיעות.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

מערכת העיתון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן