איומים וסחיטה או שיתוף פעולה?

כל שומרי ושומרות הסף של הדמוקרטיה ידעו היטב שיש בעייה מסוכנת וחמורה, לא רק שלל כיתבי אשמה. סך הכל, הדברים המפחידים והסיפורים המזעזעים פורסמו בעיתונים בעבור האדישות והמשועממים.

ציטוט:

ריבלין הביע דאגה ממכירת הצוללת למצרים, מרקל הוכיחה שיש אישור ישראלי.

על הפגישה החגיגית בין המנהיגים לפני שנתיים לרגל 50 שנות יחסים העיבה מבוכה: מרקל הופתעה מדברי ריבלין נגד עסקת הצוללות עם מצרים, וגילתה שיש בידיה אישור ישראלי.

ציטוט:

ועדת החקירה לפרשת הצוללות: נתניהו סיכן את ביטחון המדינה.

עד כאן ציטוט.

למרבה הפליאה, פרט לשופט העליון לשעבר מזוז שמאז הצהרתו האמיצה והישרה לגבי הכשל המוסרי הנורא משום מה עזב מישרה מאוד בכירה, אף אחת ואחד לא מנע מפושע סידרתי לנהל את המדינה, כאילו שהכל כשר וכשורה.

במבחן התוצאה, לא רק שהעבריין הנכלולי שחטא ופשע אחראי לאסון לאומי נורא ולבעייה האיומה שנוצרה בשבת השחורה. אלא שגם כל האמורות והאמורים לשמור על הבית הלאומי שהקימו הציונים ליהודים כשלו במניעת הסכנה, וזאת על אף שלל תמרורי האזהרה.

אם המעללים, הסיבוכים המישפטיים והחשד לבגידה בשבועת האמונים היו מוכרים וידועים ברבים, למה הפושע קיבל אישור משופטות, שופטים ואפילו משני נשיאים להמשיך להזיק למדינת היהודים?

כאמור, לא רק הפושע אחראי לכשלים אלא גם כל אלה שהיו אמורות ואמורים להציב גבולות ברורים בפני נאשם בפלילים, ולעשות זאת לפני שיגיעו נזקים לאומיים הרבה יותר חמורים.

מי יודע? אולי כדאי שעוד וועדה תוקם כדי לחקור את הכשלים. סך הכל, במבחן התוצאה לא נראה ששומרות ושומרי הסף מנעו, התנגדו או עצרו את הנאשם בפלילים, והדבר הוביל לרצף אסונות קשים וכישלונות כואבים.

למה העבריין הסידרתי לא נעצר בטרם מצב רע הפך למאוד מר? זה בגלל אהבה לפושע שמצפצף על החוק במדינה או שחלילה היה שימוש פסול ועברייני באיומים כוחניים. פיתויים נוצצים וסחיטה שקשה לסרב לה?

קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בשם- הפושע פגע בביטחון המדינה. קישור למאמר בשם- דרושה ועדת חקירה . קישור למאמר בשם- בגידה זו לכאורה עבירה די חמורה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר