פחדים אמיתיים אינם תמיד הגיוניים

פחדים אמיתיים אינם תמיד הגיוניים

הנה כמה שאלות מנומסות ורגועות לחוששים העצמאיים לחוששות האמיצות:

האם מתו כאן מיליוני מחוסנות ומחוסנים ולכאורה מסתירים את הנתונים המזעזעים מהקרובות והקרובים האבלים, או שהם לא רצים לאולפנים להזהיר את הנותרים בחיים? זה נשמע די מדהים, בהתחשב בעובדה שבארץ רוב הסודות גלויים.

במציאות, רוב החללים לא היו מחוסנים, ובעיקבות החיסונים היעילים לא דווח על מיליוני מתים וחזרנו לשגרת חיים, ממש כמו שקורה כל שנה עם המחוסנות והמחוסנים לשפעת עונתית עם נגיפים שכל הזמן משתנים.

ציטוט:

הנתונים חושפים: הרוב המכריע של הנפטרים – לא חוסנו נגד קורונה
משרד הבריאות מפרסם לראשונה נתונים על חולי קורונה מחוסנים ולא מחוסנים שמתו כתוצאה מסיבוכי המגפה. 78% מ-935 הנפטרים בפברואר לא התחסנו כלל או שהתחסנו במנה אחת בלבד. היתר כבר חוסנו בשתי מנות, אך אצל חלקם לא חלף שבוע מהמנה השנייה.

עד כאן ציטוט מהמציאות, לפחות לפי נתוני משרד הבריאות.

נו? אז על סמך מה הפחדים? אם אין נתונים מבהילים לגבי נזקים נוראיים ואין המון דיווחים על נפגעים אחרי מתן מאות מיליוני חיסונים בעולם על מה בעצם מבוססים הפחדים הקיומיים?

מה כל קרובי החללים המדוללים שלכאורה עלו למרומים בגלל חיסונים שהם כביכול קטלניים ומסוכנים שותפים בקנוניה, וכולן וכולם שותקות ושותקים? אין שום רצון אצל האבלות העצובות והמקוננים העומים להתריע ברבים ולהציל את קומץ הנותרות והנותרים?

בעברית קלה, לא נראה שהחיסונים מזיקים אלא מאוד מועילים, והפחדים, שהם לגמרי האמיתיים, אינם תמיד מבוססים על נתונים אלא על מנגנוני הגנה מולדים שאינם תמיד רציונלים.

לפעמים ניתן להתגבר על פחדים בעזרת הסברים או הצגת מימצאים אמינים, אבל יש שבכל זאת מעדיפים לחוש חשדניים ומפוחדים, ולכן לא ממש מתעניינים במחקרים מדעיים מבוססים ומעצבנים שלדעתם הם בטח שיקריים, מוטים, קנויים או מפוקפקים.

כאמור, פחדים קיומיים הם מנגנונים קיומיים מולדים וטיבעיים, ולכן אין שום צורך לכעוס על החוששות והחוששים. לאמיתו של דבר, למחוסנות ולמחוסנים אין הרבה מה לדאוג, שכן החיסונים מאוד יעילים. חוץ מזה, גם ילדות וילדים לפעמים מפחדות ומפחדים, אבל אנו לא מענישים אותם בעוון היותם אנושיות ואנושיים.

קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר בשם- בלי חיסונים יותר נעים? קישור למאמר בשם- לחלות או לא לחלות? קישור למאמר בשם-האבלות מתחרטות והאבלים מתחרטים.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

מערכת העיתון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן