חרדה קיומית זו מסורת יהודית?

חרדה קיומית מתמידה היא מסורת יהודית עתיקה ויפה. בכל פסח אנו מכנסים את המשפחה לסעודה שרובה טעימה, שרים שרים בשמחה או עוגמה, אוכלים יותר מידי אחרי המתנה ארוכה, ומספרים לילדות ולילדים שבכל דור ודור יבואו רשעים להזיק לנו, ושזה המצב הלאומי שלנו כבר אלפי שנים.

מטבע הדברים, אחרי שהדברים חוזרים על עצמם במעגלים עונתיים, הילדות הישראליות והילדים הישראלים מפתחים ומפתחות חששות קלים מהסיפורים החגיגיים, ואז גם מעבירות ומעבירים את הפחדים הלאומיים לדורות הבאים. נו, טוב. כנראה שזה לא קל להיות נבחרות ונבחרים.

אולי בגלל המצב במדינה, ההיסטוריה העגומה או מסיפורי ההגדה, יש לנו נטייה לאומית להיכנס להיסטריה, אפילו אם האוייב המפחיד פחות מסוכן משפעת קשה, או שלפחד הנורא בכלל אין סיבה שעימה הצדקה פרט אולי לשמועה או חרדה מהבלתי נודע.

ציטוט:

הנתונים מבריטניה מראים: הסיכון להתאשפז מאומיקרון נמוך משמעותית לעומת דלתא.

ניתוח של מידע מיותר ממיליון נדבקים בשני הווריאנטים בשבועות האחרונים מחזק את ההערכות הראשוניות שהאומיקרון גורם לתחלואה קלה יותר • עוד עולה מהנתונים כי הסיכון להתאשפז מהווריאנט צונח בכ-80% אצל מחוסנים בשלוש מנות, זאת לעומת לא מחוסנים.

עד כאן ציטוט.

בעברית קלה, כנראה שאין סיבה לבהלה אבל לא תמיד אפשר להסביר את זה לאומה החרדה שכבר מספיק סבלה.

אומנם הנתונים מראים שהמחוסנות והמחוסנות הרבה יותר חסינות וחסינים, אבל מצד שני, קשה לקחת מאזרחיות ואזרחים את הזכות הדמוקרטית להתעלם ממימצאים מחקריים ולהנות מפחדים קיומיים.

הדיווחים מהעולם מראים שהמחוסנות והמחוסנים כמעט לא נפגעים מהוירוסים המשופצים, שגם מתרבים כשפנים חרמנים. מצד שני, בדמוקרטיה חופשיה אין חובה להמתין בסבלנות בתור כדי לקבל חיסונים יעילים אם מעדיפים חששות קיומיים וסיכונים בריאותיים מפחידים.

קישור למאמר ב- N12. קישור למאמר בשם- ידע קצת מפחית חרדה מהבלתי נודע. קישור למאמר בשם- יש תרופה, וזו הקלה גדולה. קישור למאמר בשם- התרופה הישראלית תקבל מדליה יוונית? קישור למאמר בשם- למה ההנהלה לא עונה? קישור למאמר בשם- מדינה שלמה הפכה לחולדה לבנה. קישור למאמר בשם- מגיפה, תרופה ותעלומה. קישור למאמר בשם-מי עיכב פיתוח תרופה? למה?

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר