החיסיון עלול לפגוע ציון

החיסיון עלול לפגוע ציון

זה נהדר שקיבלנו תרופה מחברים באמריקה למחלה המפחידה, זו שלא ממש פוגעת בקהילה יותר משפעת קשה, וטוב לדעת שהאומיקרון אומנם מתפשט מהר אבל לא ממש פוגע באוכלוסיה שהתחסנה, והוא גם גורם למחלה הרבה יותר קלה.

מצד שני, עדיין יש בנו סקרנות רבה לגבי מה שנעשה כאן בתקופת שילטונה של הכנופיה עם כיתבי האשמה.
למה לכאורה עוכב ונימנע פיתוח תרופה הישראלית, שהיא כנראה יעילה? במילים אחרות, הצהלה מעורבת בתהייה.

ציטוט:

משלוח ראשון של תרופת פייזר נגד קורונה הגיע לישראל.
המטוס ובו ארגזים של התרופה “פקסלוביד” נחת בצהריים בנתב”ג. התרופה נועדה למנוע הידרדרות של חולים הנמנים עם קבוצת סיכון למצב קשה. המחקר הקליני מצא כי היא יעילה ב-89%, ובשבוע שעבר היא קיבלה את אישור ה-FDA. בנט: “היינו חלוצים בחיסון שלישי ורביעי – ועכשיו בתרופות”

ציטוט:

איך נבלם החיסון הישראלי לקורונה? מנכ”ל המכון הביולוגי לשעבר מאשים: “המשחק כנראה היה מכור.

כך כמעט היה לנו חיסון ישראלי נגד קורונה ביד: זה התחיל בהבטחה גדולה, אבל אז נכנסה הבירוקרטיה הישראלית והמלחמה בין נתניהו לגנץ.

מנכ”ל המכון הביולוגי לשעבר מסביר מה בלם את פיתוח החיסון זה סיפור מדיר שינה של מדינה שהתנהלה ממחדל למחדל, בחוסר היגיון, כמו מסע הופעות של חלטורה לא מונהגת, או אפילו מנוהלת. משרד הבריאות, מאשים פרופסור שפירא, גרם לעיכוב מיותר של חודשים רבים בהתעקשויות קטנוניות – בזמן שבארצות הברית האיצו כל תהליך והחליקו כל מכשול, ואצלנו זו בירוקרטיה של שנות החמישים מהספרים של קישון.

“הפסדנו במערכה תחת שיפוט עוין במשחק שהיה כנראה מכור ללא ידיעתנו”, שפירא מאשים בספרו.

ציטוט עם ציטוטים:

מידי פעם ולשם שינוי הידיעות שצצות ברשת נשמעות מעודדות, מעוררות תקוות או משמחות, אבל בדרך כלל צריך לחכות ולראות, והדבר גם קורה לעיתים די נדירות.

ציטוט:

תרופה ישראלית שפותחה באיכילוב בשם EXO-CD24 הצליחה לרפא בניסוי ראשון מעל 96% מהחולים, ותוצאות דומות גם הגיעו מיוון, שם החלימו 93 אחוזים מתוך איזה 90 נדבקים, ושוחררו לביתם בריאים תוך חמישה ימים.

ציטוט:

ביוון יחל ביום ראשון ניסוי ב-90 מטופלים בתרופה לקורונה שפותחה באיכילוב, שעד כה גילתה יעילות של 96% בשלב ראשוני ומצומצם.

ביום חמישי האחרון ביקר פרופ’ נדיר ארבר מאיכילוב, ממפתחי התרופה, עם ראש הממשלה קיריאקוס מיצוטאקיס ועם סגן שר הבריאות היווני על מנת לדון בניסוי הצפוי. במקביל גם ממשלת הודו, שמתמודדת עם גל תחלואה גדול וקשה בימים אלו, מבקשת לעשות ניסוי המשך בתרופה. גם ממשלת ברזיל גילתה עניין לקיים ניסוי בתרופה.

התרופה, שפותחה במעבדה של פרופ’ ארבר באיכילוב, נקראת EXO-CD24 והיא נלקחת בשאיפה ולא בזריקה. התכשיר פועל להרגעת סערת הציטוקינים- התגובה החיסונית הקשה שמתחוללת במערכת החיסון של חולי קורונה קשים.

לפי הודעת איכילוב, התרופה חולקה במסגרת הניסוי ל-30 חולי קורונה שמצבם בינוני או קשה, וכולם החלימו מהנגיף, כאשר 29 מהם החלימו תוך שלושה עד חמישה ימים.

עד כאן ציטוט עם ציטוטים.

מי הנאשם בפלילים שביקש להחביא את דיוני הממשלה שלו בעניין הקורונה לעשרות שנים מפני היושבים ויושבות לבטח בציון, אולי כדי להימנע מביזיון? מדוע נראה שלכאורה נבלמו מאמצים מקומיים לטובת חברים במרחקים? כל ההסכמים גלויים?

מי דיבר המון על תחושת סכנה, חרדה ואימה קיומית מפחידה בצורה מתמידה אבל במשמרת שלו הבעייה רק החמירה?

איך ניתן לקיים את שבועת הנאמנות שניתנה למדינה במליאה אם מסתבכים בשלל כיתבי אשמה, בחשד לבגידה בביטחונה בעבור עמלה אישית שמנה, וכשעושים ניסיון להחביא את העוונות, המחדלים, הפשעים והכשלים במרתפים נעולים?

אולי כדאי לבדוק איזה הסכמים נעשו בזמן שילטון העבריינים המסובכים עד צוואר בפלילים, שכן יתכן שהגילויים ישמרו על בריאות התושבות והתושבים מסיבוכים עתידיים.

קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר בשם- תרופה ישראלית תעשה מהפכה עולמית? קישור למאמר בשם= מי עיכב פיתוח של תרופה? למה? קישור למאמר בשם- התרופה הישראלית תקבל מדליה יוונית? קישור למאמר בשם- מדינה שלמה הפכה לחולדה לבנה. קישור למאמר בשם- מגיפה, תרופה ותעלומה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר

מערכת העיתון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן