האבלות מתחרטות והאבלים מתחרטים

תקשורת חופשיה בדרך כלל לוקחת על עצמה תפקיד קצת לא נעים, שכן אולי יותר נחמד לכתוב שירה, אבל חשיפה ציבורית חיונית לקיומה של דמוקרטיה בריאה. סך הכל, הנביחות והידיעות אולי מעצבנות, אבל הכותרות בעצם נכתבות בדאגה ציונית כנה כדי להתריע מפני סכנה או לפתור בעייה.

כדי לסייע למדינה שקצת סטתה מנתיבה בגלל שנים של הסתה מרושעת לשנאה שאינה דרכה של תורה, מידי פעם מערכת עיתון ברשת נקודה קום מתפנה משלל עיסוקיה ומנדבת קצת מזמנה כדי לעזור להנהלה בהסברה, וזו בעינינו מלאכה חיונית, קדושה וחשובה, אפילו שלא תמיד גם יש שכר במזומן בצידה.

למעשה, מניסיונות קודמים כבר שמנו לב שחוטאים סדרתיים לא ממש אוהבים ביקורת בונה, והדבר כנראה גם קצת משגע את המורשעת הלקויה, שלמרבה השמחה וההקלה נעלמה ודממה.

למרבה הצער, זה כנראה לא מספיק להסביר לציבור איזה חוכמה פעם אחת ויחידה ולכן יש צורך טרחני לשוב ולנסות לפרש את הסוגיה הסבוכה בהתמדה, בתקווה שבסוף אולי תבוא קצת יותר הבנה

חשוב להסביר לפרהסיה שכדאי מאוד לקבל זריקה שתכין את הגוף להתמודדות עם מחלה, אחרת חשים חרדה, לעיתים חווים חום גבוה, מצוקה, קשיי נשימה או חלילה- מאומה, והמצב אחרון די מעציב את המשפחה שחשה חרטה.

ציטוט:

עדות ממחלקות הקורונה: “אמא סירבה להתחסן – ואיבדה את ההכרה. הבנו שזו הייתה טעות”

673 חולי קורונה במצב קשה מאושפזים בימים אלה בבתי החולים ברחבי הארץ – רובם לא מחוסנים • ביקור שערכנו בשתי מחלקות קורונה בשני בתי חולים ממחיש עד כמה כבד המחיר של מי שהחליט לא להתחסן • “נדבקתי ועברו עליי ימים קשים מאוד, חשבתי שאני הולך למות”, סיפר אחד החולים • אח ראשי סיפר: “כולם מתחילים להבין שאם יותר אנשים היו מתחסנים – אולי גל התחלואה הזה לא היה קורה”

ציטוט:

מנהלת מחלקת קורונה: “רוב המאושפזים כרגע הם לא מחוסנים”

נועה אלקיים רז, מנהלת מחלקת קורונה בבילינסון סיפרה כי בשלב זה, “החולים הרבה יותר צעירים והמחלה הרבה יותר סוערת”. בנוסף היא הסבירה מדוע כדאי לנשים בהיריון להתחסן.

ציטוט:

הנתונים נחשפים: כל החולים הצעירים במצב קשה – לא מחוסנים

ציטוט:

אחיו של מתנגד החיסונים שנפטר – נפרד בדמעות: “מוות שהיה יכול להימנע, תצילו את עצמכם”

עד כאן ציטוט.

בעברית קלה, דומה שכל מי שלא התחסן והתחסנה מסיבה זו או בגלל אחת שונה, חש וחשה חרטה, שכן המחלה עלולה להיות מאוד לא נעימה, שלא לומר- מזיקה כדי להמנע מיצירת בהלה.

מצד שני, מיליוני אנשים ונשים כאן ובעולם כבר קיבלו את החיסונים ולמרבה הפלא הם לא חולים או מתים כזבובים מרוססים. למעשה, מהנתונים נראה שהמחוסנות והמחוסנים הרבה יותר עמידים למחלה גם אם היא מגיעה לבקר לתקופה קצרה.

נו? אז מה המסקנה? אולי בכל זאת כדאי להתגבר על החרדה והאימה מפני הבלתי נודע ולגשת לקבל זריקה ללא השהייה לאחר שתבוא מחילה וסליחה שלמה?

לא חבל לסבול מחרטה כמו מי שנפגעה או נפגע? ולמאמינים יאמר- פיקוח נפש מחייב זריקה. מי שיזלזל במצווה עלול להרגיז את השכינה או חלילה לסבול ממחלה קשה.

קישור למאמר במעריב. קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר ב- N1. קישור למאמר בשם- החיסונים עובדים והפחדים מזיקים. קישור למאמר בשם- הנתונים מעודדים אבל הפחדים מדאיגים. קישור למאמר בשם- מה עדיף? חרדה או מחלה קשה?. קישור למאמר בשם- פחדים קיומיים, נתונים והיסטריית המונים.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר