שיר מהמגירה

[מלכה שחם-דוראון]

 

 

שיר מהמגירה

 

מלכה שחם דוראון

 

שיר הלל למקקית
מאת: מלכה שחם דוראון

את על הריצפה.
תודי.
את מקקית חומה.
יש לך שפם.
שני זיפים. ארוכים
ודקים.
מישהו יכול לדרוך
על גבך.
מלמעלה.
ללחוץ. למחוץ.
כמה כואב לך
תגידי הא?
תזחלי על הבטן
לאט. לאט.
אל תזיזי
את צד ימין.
תנשמי עמוק.
תחזיקי חזק במיטה.
תקומי.
ככה בדיוק
זה צריך לכאוב.
מה שחיית לא נחשב.
מה שהיית
לא יזכרו.
תביאי לך נזירה
מפולין.
שתשמור
עלייך.
שתטפל.
שתנקה את הזיהום
של הביצים
שהטלת מזמן,
בחדר הילדים.
אולי היא תבוא.
תרחץ את גבך.
תגיד לך מילים
טובות.
תביאי נזיר מטיבט
שיצלצל בפעמון
הזמן.
שיכין לך מנגו
קלוף.
תביאי תביאי
שירחצו את
גופך הבוגד.
את זוחלת יפה
מקקית.
את על הריצפה.
והם רואים.
אפילו
אחיך המקק,
משבח אותך.
פעם מזמן
היית בת אדם.

 

 

 

א. אני כבר לא ‘דון קיחוטה’.
לא רואה טחנות רוח.
לא מדמה מה שיהיה
לא עושה צדק,
בקערה של מלח.
לא רודפת אחרי הרוע
כדי לתקן. להפוך.
לצייר אותו יפה.
אני לא ‘סאנשו’ קטנה,
שעושה את מצוות אדוניה.
שכחתי את שפתכם.
אני
לא מדברת
עם חמורים.
כי זונות הן זונות.
וגרמניה היא גרמניה.
אתונות הן אתונות.
גם אם הן עוטות מחלצות
ומפארות את בשרן.
בנצנוץ וסאטן.
הולכת מפה
לפרק אחר.
בלי
זבל
של אנשים.
שתדעו.
עכשיו אני רק
פרח קטן.
בעציץ וורוד.
לבד לבד.
תיזהרו.
זה שביר.

 

ב. שיר הלל למקקית
מאת: מלכה שחם דוראון
את על הריצפה.
תודי.
את מקקית חומה.
יש לך שפם.
שני זיפים. ארוכים
ודקים.
מישהו יכול לדרוך
על גבך.
מלמעלה.
ללחוץ. למחוץ.
כמה כואב לך
תגידי הא?
תזחלי על הבטן
לאט. לאט.
אל תזיזי
את צד ימין.
תנשמי עמוק.
תחזיקי חזק במיטה.
תקומי.
ככה בדיוק
זה צריך לכאוב.
מה שחיית לא נחשב.
מה שהיית
לא יזכרו.
תביאי לך נזירה
מפולין.
שתשמור
עלייך.
שתטפל.
שתנקה את הזיהום
של הביצים
שהטלת מזמן,
בחדר הילדים.
אולי היא תבוא.
תרחץ את גבך.
תגיד לך מילים
טובות.
תביאי נזיר מטיבט
שיצלצל בפעמון
הזמן.
שיכין לך מנגו
קלוף.
תביאי תביאי
שירחצו את
גופך הבוגד.
את זוחלת יפה
מקקית.
את על הריצפה.
והם רואים.
אפילו
אחיך המקק,
משבח אותך.
פעם מזמן
היית בת אדם.

Like

 

[מערכת העיתון]

פרנץ קפקא היה כנראה מזדהה ומתלהב מאוד מהמילים הכתובות. ככה זה. לא כולם מתעניינים בחלזונות.

[מאת]

תגובות