יוסף באו
יוסף באו נולד בשנת 1920 בקרקוב, בפולין. צייר, גרפיקאי, פרסומאי, אנימטור, מאייר, מעצב גרפי, בלשן, איש סוד, סופר, משורר, מו”ל, ממציא בדיחות. 1920-2002
בשנת 1938 התחיל ללמוד אמנות פלאסטית, באוניברסיטת קראקוב, אבל מלחמת העולם השנייה קטעה את לימודיו.
בתחילה היה בגטו קרקוב, לאחר מכן במחנה ריכוז פלאשוב. משם הועבר לגרוס רוזן ובסוף היה במחנהו של אוסקר שינדלר, ברינליץ, בצ’כיה.
בגיטו ובמחנות נצטווה ע”י הגרמנים לעבוד בתור צייר, גרפיקאי ושרטט. במחנה ריכוז פלאשוב צורף למשרד מפקד המחנה, אמון גת, שנודע בכינוי “הקצב של היטלר”. תכניות הבנייה ששרטט בפקודתו של גת הן הרשומות היחידות שנותרו על התכנון המדויק של המחנה. בסתר צייר, כתב ותעד את כל מה שראו עיניו.
האמנות הצילה את חייו ובזכותה הצליח להציל אלפי אנשים, כשזייף למענם תעודות שבאמצעותן יכלו לברוח. פרטים אלה לא הזכיר כלל. אבל לימים כששאלו אותו עתונאים שנודע להם על כך, למה לא עשה לעצמו תעודה, ענה: “אם הייתי יוצא מי היה עושה?” ולשאלה “לא חבל, אם היית יוצא לא היית סובל חמש שנים” ענה: “אבל אם הייתי יוצא איך הייתי מכיר את אשתי?”.
בתוך מחנה זה הכיר את אשתו רבקה טננבאום, והם התחתנו בסתר בתוך מחנה הנשים. חתונתם זו מוצגת בסרט “רשימת שינדלר”. סט הסרט כולו מהווה שחזור מדויק של המחנה שנעשה על סמך התוכניות ששרטט באו והציורים אותם צייר בסתר שם.
במחנה פלאשוב כתב באו ואייר את ספרו הראשון, “העולם ואני”. דפי הספר היו בגודל כף-יד, ועשויים מבדלי הסיגריות של הגרמנים שהיו פזורים במחנה. ספר זה, המוקדש לאשתו רבקה, כולל 110 שירים ו-11 איורים. למרות התנאים הקשים לתיאור שמהם סבל יוסף באו בשנות המלחמה, מקרינים השירים והאיורים רוח של אופטימיות קיומית. דרך התבוננות זו בעולם תמשיך להשתקף לאורך כל חייו של באו וביצירתו.
מאוחר יותר הועבר באו למחנה העבודה גרוס-רוזן ולמחנה העבודה ברינליץ אצל אוסקר שינדלר. לבקשתו הכין מסמכים מזויפים רבים שהצילו חיי יהודים רבים. באו נשאר במחנה זה עד לשחרורו בשנת 1945.
מבחר קטן מציוריו של באו, כולל דיוקנאות שהזמין שינדלר עצמו, ניצלו מכיליון. לאחר מותו של שינדלר, כמה מציוריו של באו, שהשתמרו במזוודתו של שינדלר, נמצאים כיום ב”יד ושם”.
בתום המלחמה יוסף מצא את רבקה בדרך נס וחזרו לקראקוב, שם גם התחתנו בשנית. באו רצה להשלים את לימודיו באוניברסיטה, וסיים אותם בשנת 1950. במהלך תקופה זו עבד כצייר, גרפיקאי וכקריקטוריסט בעיתונים מובילים בפולין, כמו Szpilki, Żołnierzpolski, Przekrójו-Echo Krakówa. הוא צבר מוניטין כצייר, משורר וסופר והוציא לאור את ספר שיריו: “צלו של עובר אורח”.
באותה שנה עלה באו ארצה עם אשתו ובתו הבכורה, הדסה.
הוא גויס למוסד. מרבית פעילותו למען המוסד עדיין מסווגת כולל הסרטים המצוירים שהכין עבורם. אך מהמידע שכן פורסם ניתן להסיק כי כישוריו בזיוף מסמכים, שבהם התמקצע במהלך השואה, הוכיחו עצמם כחיוניים גם בהמשך. מומחיותו בזיוף שירתה סוכנים ומרגלים כמו אלי כהן ולהבדיל עבור תפיסתו של אדולף אייכמן בארגנטינה ולכל הצוות שיצא לתפוס אותו. הסטודיו אותו פתח במקביל לעבודתו במוסד שימש בתור סיפור כיסוי לפעילותיו הסודיות עבורם.
יוסף מעולם לא דיבר על כך, זה התגלה במקרה שנתיים לאחר מותו בפתיחת תערוכה מציוריו על השפה העברית בכנסת.
אמנות האנימציה תמיד ריתקה את באו. כבר בשנים שקדמו לפתיחת הסטודיו העצמאי שלו, בעוד הוא ומשפחתו מתגוררים כעולים חדשים במעברה, הוא חלם על יצירת סרטי הנפשה. מאחר שבישראל של אותה תקופה לא היה ציוד מתאים, ומאחר שהיה יזם באופיו, הוא יצר גרסה משלו לסטודיו לאנימציה. בשילוב חלקים ממכונת רנטגן שמצא בשוק הפשפשים ועוד חלקים שמצא ברחוב. הוא בנה שולחן בקרה וחדר חושך ובנה את בית הקולנוע הקטן ביותר בתוך הסטודיו. במהלך השנים יצר סרטונים קצרים רבים ותשדירי פרסום לשירות הציבור כגון “מזון לשעת חירום”, “הכן רכבך לחורף”, ו”שיטת הניקוד פועלת”. הוא גם הפיק סרטי הדרכה עבור המוסד למודיעין והתעשייה הצבאית. סרטונים אלה עדיין מסווגים.
כחלוץ האנימציה מאז קום המדינה, זכה יוסף באו לכינוי “וולט דיסני הישראלי”. סרטי האנימציה שלו מתקופה זו מאופיינים בחוש הומור על סף הקריקטורה ובעיצוב מינימליסטי ואלגנטי. בסרטונים שיצר הדמויות כמעט תמיד חייכו – כבבואה לאישיותו של באו.
כל השנים צייר וערך תערוכות בארץ ובחו”ל.
מפעל חייו המיוחד זוכה להכרה בינלאומית ויצירותיו מוצגות במקומות שונים בעולם.
ציוריו היו מוצגים בכנסת בשנת 2004 ובבניין האו”ם בניו-יורק בינואר 2007.
ב-2009 בפרלמנט הספרדי במדריד ותערוכות נודדות בספרד עד עצם היום הזה.
בבית המרקחת בגיטו קרקוב.
ב- 2012 במוזיאון אוסקר שינדלר בקרקוב.
ב- 2016 במוזיאון הסובלנות במוסקבה.
תערוכה של יצירותיו הוצגה באתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין (מל”מ), בגלילות. במשרד החינוך בירושלים ובתל אביב. התערוכה עדיין נודדת ברחבי העולם בגלריות ובמוזיאונים ובהרבה בתי ספר בארץ ובעולם.
הוא צייר הרבה ציורי שמן וברובם צייר אנשים. באו מאד אהב מוזיקה וניגן על כינור ומנדולינה, צייר הרבה נגנים. לאחרונה נודע שהיה מלחין. כאשר הגיע ארצה צייר את בעלי המלאכה אותם פגש ברחוב.
יוסף באו היה אדם צנוע, שלא האמין בפרסום עצמי… למרות שהיה פרסומאי. הוא נתן ליצירותיו לדבר בעד עצמן. בתחילת הקריירה שלו נהג שלא לחתום על יצירותיו. רק בעקבות התעקשותה של אשתו, הוא עיצב לוגו אישי: ברבור מסוגנן, שאותו כינה “חתימת האושר”. מבט מקרוב על הלוגו חושף את השם באו.
יוסף באו כתב, אייר, ערך והוציא לאור עשרה ספרים בעברית ובפולנית.
בהם הספרים “משולש עגול“, “שנות תרצ”ח“, “לו טוב“, “ד”ש קר” ו”ברית מלה“.
הספר “שנות תרצ”ח” תורגם לאנגלית ויצא בשם:
Have you ever gone hungry?” “Dear God!
הספר תורגם גם לפולנית, סינית, ספרדית, הולנדית, רוסית וערבית.
ליוסף באו הייתה אהבה מיוחדת לשפה העברית ולדקויותיה. בספרו “ברית מלה” הוא מנסה להוכיח שהעברית היא שפה חכמה, הגיונית ומלאת הומור.
לדוגמא: השיג לחם רק מי שלחם בעבורו קשה, והלוואי וכל הנשק בעולם יהפוך לנשיקה. כל מלה מלווה בציורים ואיורים בעלי כפל משמעויות. כתיבתו וציוריו מתובלים בהומור רב.
ב”בית יוסף באו” נשמרו יצירותיו בכל סוגי הטכניקות והסגנונות להן ערך היסטורי ותרבותי רב בנוסף על הפן האמנותי המיוחד לו.
בשנת 2020 יוסף ורבקה באו קיבלו את האות היוקרתי של “אות המציל היהודי” ע”י ארגון בני ברית העולמי בעידודו של אברהם חולי.
בשנת 2022 יוסף קיבל תעודת הוקרה על תרומתו לטיפוח השפה העברית והפצת יופיה בארץ ובעולם ע”י ההסתדרות הציונית העולמית, המועדון העברי בפריז וברית עברית עולמית.
בשנים 2016-2020 המוזיאון קיבל תעודת הצטיינות מאתר התיירות tripadvisor וזהו מוזיאון מספר #1 המומלץ בתל אביב. בשנת 2021 המוזיאון נבחר ע”י tripadvisor בין 10% מהאתרים הכי מומלצים בעולם.
לצערינו הרב הבנין בו נמצא מוזיאון “בית יוסף באו” עומד בפני הריסה, ואנחנו נצטרך לפנות את המקום. אין לנו כסף ואין לנו מקום אחר לעבור אליו. אנחנו רוצות להשאר במקום האמיתי בו אבינו עבד ויצר. זהו המוזיאון היחיד מסוגו בעולם המשלב אנימציה, ציור, גרפיקה, איור, הקולנוע הקטן ביותר, שואה, חקר השפה העברית ואהבה ענקית לישראל.
אנחנו זקוקות לעזרה גדולה ומבקשות מהקוראים שיתרמו למען המוזיאון. אנחנו עמותה “ידידי יוסף ורבקה באו” ומי שיתרום יקבל החזר מס עבור התרומה בישראל וגם בארה”ב.
אפשר לתרום דרך האתר http://www.josephbau.com/?module=category&item_id=26
בתודה מראש
צלילה והדסה באו
תערוכות מתחלפות של יוסף באו מוצגות ב”בית יוסף באו”
רח’ ברדיצ’בסקי 9 ת”א (ליד הבימה ושד’ רוטשילד)
לפרטים: הדסה 054-4212730 צלילה 054-4301499
www.josephbau.come-mail: josephbau@hotmail.com
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
