אבי אבורומי סיבה לנשום – הסיפור שמאחורי המילים
את הזמר הצעיר אבי אבורומי כמעט אין אחד שלא מכיר.
הזמר הצעיר הפך לסנסציה ברחבי הארץ, אחד שממלא אולמות וכל הופעה שלו הופכת ל – sold out שעות ספורות לאחר פתיחת מכירת הכרטיסים באונליין.
לאבי קהל מעריצים רב אותם הוא מכנה “משפחה” וכל מעריציו מכירים את שיריו השונים בעלפה
מהשירים הבולטים של אבורומי תוכלו למצוא את: “מאמי“, “לאהובי” אשר נכתב לזכרו והנצחתו של חייל גולני “עמית בן יגאל” ז”ל, “במבי אדומה” אתו שובר כל הופעה ומרים את הקהל על הרגליים, “חצי שלי” בדואט עם הזמרת מור שהספיק לכבוש את כל התחנות והגיע למקום השלישי בשירים המושמעים ביותר ביוטיוב, “סיבה לנשום” ועוד שלל להיטים שמתחברים לכולם ללב ולנשמה.
מאחורי כל שיר יש סיפור, לפעמים עצוב נוגע ומתגעגע כמו בשיר “לאהובי”
ולפעמים קצת יותר אופטימי כמו בשיר של אבי אבורומי “סיבה לנשום“
היום – 19.05.2022 אבי החליט לחשוף בפני מאות העוקבים שלו באינסטגרם את הסיפור מאחורי הלהיט שלו “סיבה לנשום“
ציטוט (מהעמוד הרשמי של אבי אבורומי”):
״שוב העיניים מנצחות, אין לי סיכוי מולן זה לא כוחות״
עם כל דבר באהבה יכולתי להתמודד, עם האופי, היופי, הכאב, השמחה מגיל קטן פיתחתי (ואני לא חושב שבכוונה) מגננות נגד זוגיות, בחרתי להסתכל על הנושא הזה כמו מלחמה, ושוב אני אומר, לא בכוונה.
אך עם דבר אחד מעולם לא הצלחתי להתמודד, “עיניים“.
כשכתבתי את ״סיבה לנשום״ בפעם הראשונה בחיים הוא היה שיר עצוב, כמו שאמרתי זו הייתה סוג של מלחמה.. הייתי ילד בן 20 שלא מתרגש ממנה יותר מדי, אבל יודע “שהוא צריך אותה בכל מקום״. – והיא, היא החליטה לטוס ואני כילד עצבני וכואב החלטתי לטוס למקום אחר בעולם (טיוואן).
הרגשתי כאב מסוג נקמני, אמרתי לעצמי איך זה יכול להיות?
איך שנינו לעזאזל מוותרים על קשר (אומנם קשר קצר שרק התחיל) שבו שנינו מחייכים ומרגשים אחד את השנייה.
בטיוואן כתבתי את השיר “סיבה לנשום” בצורה הכי עצובה שיש, המילים שלו היו שונות לגמרי, הכל חוץ מהפזמון. ״סיבה לנשום״ היה אמור להיות שיר עצוב, אולי הכי עצוב שכתבתי, משלב בתוכו כעס, עצב, נקמה ואפילו כמה עקיצות.
אחרי כמעט חודשיים ללא כיוון בטיוואן חזרתי לארץ, החלטתי שהגיע הזמן להקליט את השיר וברגע שנכנסתי לאולפן קיבלתי פלאשבק כזה חזק שהרגיש כמו אגרוף בבטן, לרגע שאלתי את עצמי
״היה לכם כיף, למה שלא תחשוב אחרת, איזה מזל שהיא הגיעה?
איזה מזל שנהניתם יחד, אולי תגיד לה תודה ?
אולי תשבח כל חלק וחלק שבה?
אבל לא רק למענה, למען זו שתבוא יום אחד אחריה ותוכל באמת לשיר את “סיבה לנשום” ולהתכוון לכל מילה. בכמה דק’ החלפתי את כל הבתים של השיר.
ומאז ״סיבה לנשום״ הפך להיות שיר תודה עבור האישה שמולנו, שיר הערכה, שאין עוד אחד כזו ושאולי זה מזל שלא התפשרת אבי, אולי זה עוד אבן דרך כדי ללמד אותך להעריך אהבה, גם אם היא לא נגמרה טוב.
אבל דבר אחד לעולם לא ישתנה, לעולם לא יהיה לך סיכוי מול העיניים.
והמסר שלי אליכם משפחה יקרה: “אז אל תתבאסו כשזה לא הולך עם הצד השני, אל תבכו יותר מדי, תיקחו את הכאב חבקו אותו ותבינו שכנראה אותו/ה אחד/ת היא עוד שלב בדרך למצוא את זו שתיתן/ייתן לכם סיבה לנשום.”
ותשמעו לאבי, יום אחד גם אתם לא תצליחו להתמודד מול העיניים… כי זה לא כוחות.
את הסיפור המלא של אבי תוכלו לקרוא גם בעמוד האינסטגרם שלו
להאזנה לשיר “סיבה לנשום” – מקורי (איכות אולפן)
להאזנה לשיר “סיבה לנשום” – גרסה אקוסטית
נשמח לשמוע את דעתכם, לאיזו גרסה התחברתם יותר.
לשיר המקורי, לגרסה האקוסטית או אולי ללייב מאמפי שוני.
