שואה, ישועה, לקח ושנאה

לפני שנים, כשהתחילה תופעת הכחשת השואה, חשתי צורך להסביר מה קרה לאבא ואמא, מדוע רוב משפחתי אבדה, ולמה האומה הרדופה שלכאורה נבחרה בקפידה לתפקידה נותרה אבלה, שכולה וחרדה לקיומה.

יתכן שזה לא ממש עזר להקים אתר, שכן למרבה הצער נראה שעדיין יש בעולמו שנאה, וזו שגיאה.

כידוע, אהבת הזולת היא עיקרה, אבל לא בטוח שכולם מבינים בה, וזו בעייה שצריכה לבוא על פתרונה.

למעשה, יודעי דבר מספרים שאם זה יקרה, במידה ויהייה נס מופלא ותבוא בינינו חמלה, התחשבות, כבוד והבנה, נראה את משיח סוף סוף מגיע בריצה.

מצד שני, תיקון עולם זו כנראה מלאכה חיונית ומתסכלת ששכרה אינו בצידה והיא גם לא מסתיימת אף פעם.

העולם המנומס והתרבותי מידי פעם זוכר מה קורה כשאנו סוטים מעיקר המסר בכתובים הקדושים ומתנהגים כפיראי אדם. הטקס המרשים נעשה בכבוד עגום, ואז הוא תם.

לעומת רוב בנות חווה ובני אדם שעולים ועולות במנוחה בתום היום על יצוען ויצועם, קומץ השורדות והשורדים עדיין מתעוררות או מתעוררים מידי פעם מביעותים וסיוטים מזוויעים שמטרידים את שנתן או שנתם. ככה זה. לחלק מצאצאי וצאצאיות השורדים והשורדות זה אפילו נראה טיבעי ומוכר מאז שחר ילדותן וילדותם.

נו? אז מה אפשר לעשות כדי שבעולם לא יתרחשו זוועות אכזריות שאינן אנושיות? אולי כדאי שנחשוב גם על זה ולא רק על מלחמות שלפעמים פורצות מסיבות כאלה או אחרות.

ציטוט:

No one can tell me that the Holocaust never happened as the arms of my parents were marked with blue numbers evil in Auschwitz, and most my paternal and maternal family is gone. My father, Otto (Ota) B. Kraus lost his family in the Holocaust yet somehow survived Auschwitz and other camps to live on and tell the story to his children. He wrote several books on the subject and led a full, productive life after the war as a writer and teacher. Otto passed away in peace on October 5th, 2000. He was at home and surrounded his family. Otto left a wife, Dita (Edita Polachova) Kraus, two sons, Shimon-Peter and Ron, grandsons and a granddaughter. We all miss him very much. Otto’s wisdom, humor and kindness were quite unique.

ציטוט: