בעייה שלא באה על פתרונה

החוק במדינה מחייב דיווח למשטרה ולרווחה על חשד להתעללות בקטין או קטינה.

ההוראה נועדה להושיע חסרי ישע ולוודא שלילדים במדינה לא מאונה כל רע. הפרת החוק במודע עשויה להוביל לעד שלושה חודשי חופשה במתקן כליאה.

למרבה הצער, בקהילה החרדית מתרחשים מעשים נוראיים, מזיקים ואיומים, אבל הם מוסתרים, מוצנעים ולא מדווחים. מי יודע? אולי המתחזים לכשרים לא אוהבים לציית לחוקים, או שהם סתם ביישניים ושואפים להראות עצמם כצדיקים טהורים.

ציטוט:

״בכיתה ג׳ ההורים רצו שאשתוק, והתוקף שלי נשאר חופשי״

הבושה עדיין לא באמת עברה צד ברחובות בני ברק ומאה שערים, מספרת נינה פוקס, שהובילה את חשיפות ynet ו״ידיעות אחרונות״ על תקיפות מיניות בחברה החרדית – ומשתפת בסיפורה האישי.

עד כאן ציטוט.

לפני שנים היקף התופעה האיומה התגלה במקרה ובלי כוונה, ומייד החלה מערכה ארוכה לפתרון דחוף של הבעייה. היו כמה פניות למשטרה, ששוב ושוב התעלמה וסגרה, הועברו המון מכתבים לעורך דין גלברט במשרד מבקר המדינה, נערכה פגישה עם חבר כנסת ברושי בועדה לענייני ביקורת המדינה, ולבסוף גם היו שלוש פניות נואשות בכתב לשלי, יושבת ראש הועדה.

למרבה הפליאה והתדהמה, כל הגורמים הרשמיים שקיבלו את הדיווחים המודאגים אולי האזינו לסיפורים המזעזעים, אבל כנראה סברו שהם משעממים, מפוקפקים ולא ממש מעניינים.

אחרי שכל הגורמים התעלמו, ליגלגו, דחו או סיפרו שהם לכאורה העבירו לטיפול ומאז לא בדקו, העוזר של יושבת ראש הועדה לענייני ביקורת המדינה, זו לוחמת הצדק הידועה שלא ממש ניקתה בקפידה את אורוות השחיתות במסגרת תפקידה, בסוף לא התעצל וכתב מכתב יפה שכלל מילים וחתימה.

במכתב, שכמובן נשמר ומוסגר, פחות או יותר מוסבר שבחיים לא תמיד מצליחים בכל דבר, גם כשמאוד רוצים או מתרגשים, נטען שהבעייה המדווחת בהתמדה לכאורה נבדקה ונמצאה לגמרי תקינה, טהורה, צחה וזכה, ושאולי עדיף לא להציק לאנשים עסוקים ללא סיבה טובה או סתם להטרידם עם סיפורי אגדה.

מה אפשר לומר? נראה שבחיים באמת לא מצליחים בכל דבר.

מאז ההסבר הרשמי שטען שלכאורה הייתה בדיקה של הסיפור הנורא לא הרבה קרה. אומנם, שר הבריאות הסתבך במתן סיוע לא כשר לסוטה משונה שלכאורה פגעה בהרבה ילדות בכיתתה, ותחקיר אמין ומבוסס של דרוקר גילה שמשרד הבריאות עשה מאמצים להקל ולסייע לעברייני מין מסוכנים שנמצאים במתקני כליאה רק בגלל שהם חובשי כיפה, אבל לקטינים ולקטינות כל זה לא ממש הביא ישועה.

ההנהגה העבריינית של הקהילה שמתחזה לכשרה ידעה על הבעייה המזיקה מאז תקופה ארוכה ולא דיווחה או פעלה. הדבר נעשה שנה אחר שנה, וכשהנושא עלה מנהיגי העידה התחמקו, הצטדקו, היפנו לרבנים וסירבו לדווח לשוטרים, זה קרה אפילו שהם נשבעו לשמור אמונים, ועל אף העובדה שבתורה כתוב במפורש שאין לבצע כאלה מעשים נוראיים.

היום שוב עלו דיווחים מוכרים, עצובים ומקוממים, וזה אומר שעדיין כולם מתעלמים מסיבלם וסיבלן של קטינות וקטינים. אולי קצת מדברים לפעמים, מברברים ומצקצקים, אבל לא ממש עושים מעשים שיעצרו את הפשעים.

עד עכשיו לא ממש ברור למה יושבת ראש הועדה לענייני ביקורת המדינה לא התייחסה לבעייה החמורה ברצינות הראוייה או פתרה אותה. היא קיבלה תחינה אחר תחינה, התעלמה, ציפצפה וסגרה את הפנייה, ולא נראה שדבר נעשה.

מעניין כמה קטינות וקטינים נפגעו לכל החיים מאז שהדיווחים המודאגים החלו מגיעים לגורמים המוסמכים לפני שנים? חשוב שהם והן ידעו שהיו מאמצים גדולים לתקן את הדברים הפסולים, אבל כנראה שגורלם וגורלן ממש לא מעניין פוליטיקאיות ופוליטיקאים.

מי יודע? אולי פעם נדע מדוע החרדים קיבלו הנחה ולא התבקשו לכבד את החוק מהתורה.

לעת עתה, כל כמה זמן כנראה נשמע שבקהילה שמתחזה לכשרה יש בעייה, אבל מחמת הבושה לא מתייחסים אליה. סך הכל מדובר באונס קטינות וקטינים שהם והן חרדיות וחרדים, אז למה שהציבור הרחב יתעניין לדעת איזה פשעים נוראיים מתרחשים בחדרי חדרים?

יודעי דבר מספרים שהשוכן במרומים רואה ושומע את כל הדברים. לפיכך, גם אם החוטאים לא ידווחו לשוטרים הציוניים והכופרים, בית דין של מעלה כנראה יוודא שהטועים המזיקים יקבלו הסברים ותגמולים ראויים.

קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר בשם- יו”ר הועדה לענייני ביקורת המדינה התעלמה מבעיה? קישור למאמר בקפה דמקר שלמרבה הצער נסגר- מי מרחם על קטינים חרדים? קישור למאמר בשם- טוב שכבר לא סוקלים סוטים.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר