כלום לא היה ולכן אין סיבה לדאגה
אז מה, לא היה כלום ולא יהייה מאום? האם האמירה הריקה שפעם הופרחה על ידי כזבן נודע העלימה את שלל כיתבי אישום?
אם הכל לכאורה בסדר וכביכול כשורה, ואין שום מימצא קביל שיוביל להרשעה, מדוע נראה שיש מאמץ נואש ומבוהל מצד הנאשם בפלילים להמנע בכל מיני תרגילים מישיבה נוחה למשך כמה שנים בחדר עם שומרים?
ציטוט:
ה”לא יהיה כלום כי אין כלום”, הפך ל”יהיה הרבה כי יש הרבה”
כתב האישום בתיקי נתניהו חושף מציאות עגומה, שבה האיש החזק במדינה מביא כמעט לחורבן של חלקים בתקשורת החופשית • היועמ”ש מנדלבליט הוכיח היום כי רוב הביקורת נגדו הייתה חסרת תוקף – מי שתקף אותו בבוטות, חייב לו התנצלות.
עד כאן ציטוט.
כמובן, מה שבאמת מעניין בידיעה הישנה היא מדוע העבריין הסידרתי עדיין מהלך בחופשיות, שהרי הוא גורס מסמכים, נפגש עם עדים ובכך לכאורה פוגע ממשית בהליכים המשפטיים, שלא לומר כביכול שוב מפר חוקים.
למה שר המשפטים סובל בשקט כשמופרים חוקים ברבים? מה, נותרה בו אהבה למעסיקו לשעבר או שחלילה לנאשם יש עליו חומר מביך ולכן אינו אומר או עושה דבר?
זה לא קצת מוזר? מתי נראה את המחזה המבזה הזה נגמר? למה העבריין הסדרתי, שלכאורה פוגע בהליך המשפטי, לא יושב עד תום ההליכים במעצר?
קישור למאמר בגלובס.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר