ליקויים, מחדלים ואישומים פליליים

מידי פעם הציבור מקבל אישור רשמי למה שכבר מזמן היה גלוי, ידוע ברור. משום מה, כשזה קורה יש התרגשות רבה, במיוחד לאחר שלאחרונה התגלה שהממשלה הקודמת גרמה לנזקים מאוד גדולים למדינה, ובעצם כשלה במילוי תפקידה. מה אפשר לומר? אולי אומה שלמה חשה תדהמה וזעזוע מהידיעה.

אפשר לחשוב שהישראלים והישראליות לא שמו לב למכות, לצרות, לכשלונות, לבעיות או לנסיונות המבוהלים לגנוז את הראיות לשנים רבות.

ציטוט:

דו”ח המבקר ממשלת נתניהו שלה בניהול בקורונה.

מבקר המדינה בדוח נוקב על ניהול משבר הקורונה: “ליקויים בתהליכי קבלת החלטות”

עד כאן ציטוט.

מאוד יתכן שהמילה “ליקויים” מספקת רמזים למקור המחדלים הסדרתיים.

סך הכל, כולן וכולם יודעים שהנאשם בשלל תיקים לכאורה מציית בהכנעה מלאת חרדה לכל גחמותיה של המורשעת עם הליקויים.

אולי צריך לעשות שינויים קלים באמור בכותרות העיתונים?

במקום- ליקויים בתהליכי קבלת החלטות אפשר לכתוב: הלקוייה גרמה למקבל ההחלטות צרות צרורות?

ציטוט:

חפץ למקורביו: רעייתו ובנו של נתניהו השפיעו על החלטות מדיניות-ביטחוניות.

יועץ התקשורת לשעבר של משפחת נתניהו ימסור מידע על גם על עסקה מ-2009 בין ראש הממשלה וידיעות אחרונות.

עד כאן ציטוט שנראה מרמז על רפיסות, צייתנות, הססנות, עבריינות וחוסר החלטיות.

הנה עוד ציטוט ישן שאולי מסביר את העדרה של השתאות או השתוממות:

הכישלון של ההתפרצות השנייה – כולו של האיש שהכריז: תעשו חיים!

ראש הממשלה דורש לשמור על ההנחיות ורוב האזרחים אכן שומרים עליהן. אבל הוא נרדם ונכשל בעצירת ההתפרצות השנייה. כהרגלו, הוא יחפש אשמים; שרים, פקידים, מפיצי־על חסרי אחריות, אבל הכישלון כולו שלו.

עד כאן עוד ציטוט.

ללא קשר לזהות האחראים למחדלים הרבים, עכשיו כבר קצת יותר קשה לספר שלכנופיה הנכלולית כביכול היו הצלחות נפלאות, שכן במבחן התוצאה ולאחר ביקורות רשמיות מסתבר שהיו המון עוונות, בושות וכשלונות.

מה יעשה למי שגרם לנו לנזקים וצרות במשך שנים רבות? יתכן ששר המשפטים מאמין שלחשודים המרכזיים מגיע לנפוש, לשתות, להנות ולבלות בארצות רחוקות. מצד שני, אולי כדאי להעניש את האחראים לחטאים כדי שאחרות ואחרים יפיקו לקחים, ויהיו יותר זהירות וזהירים.

קישור למאמר ב- N12. קישור למאמר בכאן. קישור למאמר בכלכליסט.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר