עבריינים אוהבים את האמת בפנים?

פסיכולוים מסויימים סבורים שאם אומרים ביושר את מה שבאמת מרגישים בפנים בלי להאשים או לתקוף גורמים חיצוניים מרגישים הקלה, שיחרור וחשים מחוייכים. לעומת זאת, שמטשטשים, מכחישים, מכזבים או זוממים מעללים שאינם חוקיים העבריינים בדרך כלל מסתירים את הדברים, ולכן הם לא מחייכים, מצחקקים או נראים נינוחים.

אולי בגלל שהתקפה והאשמת זולתים אחרים עוזרת להסתיר את הפשעים החוטאים בדרך כלל מרימים קול, צועקים, מאיימים, זועקים או מאשימים. מצד שני, לא תמיד המאמצים המבוהלים והנואשים הללו נראים אמינים או משכנעים לצופות ולצופים.

אומנם שיתוף הרגשות האישיים האמיתיים בלי להאשים חפצים, מצבים או אנשים מאוד עוזרת ללחוצים, לביישנים ולמתאפקים, ובאמת משחררת לחצים או מתחים, אבל משום מה חוטאים עברייניים לא ממש נהנים כשכולן וכולם שומעים על מעלליהם המרושעים, המזיקים והפסולים, אלה שנעשו בעבור חופן מזומנים וללא כל התחשבות באחדות העם, או בנזק שיגרם לבוחרות המוסתות לשנאה והבוחרים המוסתים לאיבה.

ציטוט:

פנייה להרצוג: “אל תמנה את דובר נתניהו לדוברך, זו יריקה בפני הציבור שקץ בפילוג”

תנועת המחאה “קריים מיניסטר” פנתה לנשיא הנבחר בדרישה שלא ימנה את דוברו של נתניהו, נאור יחיא, לדובר בית הנשיא בשל פעילותו “במערך ההסתה, השקרים והפילוג שהוביל נתניהו”.

עד כאן ציטוט

מה אפשר לומר? מינוי המשרת הארסי של כבוד הנאשם הפלילי לתפקיד ממלכתי רשמי באמת נראה כמעשה קצת תמוה, וכנראה שבגלל זה יש קצת רעש ציבורי.

בעזרת השם ואמצעי התקשורת, כבוד הנשיא ישמע את זעקת עמו ויפעל באופן הגיוני, ממלכתי ומוסרי.

קישור לדעתה של רינה מצליח לגבי צוות זדוני שניסה לפלג ולהזיק בכוונה אך לא הצליח.

קישו למאמר בוואלה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר