נס חנוכה וסופגניה
מעולם לא ביקשתי לפגוש את המשיח כדי לקבל מימנו ברכה, עיצה מלאת תבונה קדושה או לנהל שיח. מצד שני, נסתרות הן דרכיו של האל, ויצא שבלי לדעת זאת במשך כמה שנים האכלתי את מי שהיה המטפל.
השומר ההיספני החביב שישב בכניסה לבניין בניו יורק בו פעם היה המשרד שלי קיבל מימני באופן שיגרתי ולבקשתו קפה מתוק מידי ביחד עם שתי סופגניות, וזה קרה בכל יום ראשון בבוקר כשהגעתי לעמלי.
אחרי כמה שנים יצא שביום ראשון היה פסח, ובבדיחות הדעת שאלתי ביציאה אם מותר לי להביא לו חמץ ולא מצה לפני שניגשתי להביא לי תה ובעבורו קפה עם שפע סוכר וסופגניה מתוקה.
הבחור ענה עם חיוך על פניו ואמר שהוא מבין הכל לגבי דיני כשרות, אבל בגלל היותו נוצרי הוא לא מחוייב לחוקי היהדות.
כששאלתי בהפתעה קלה איך זה שהוא מבין במנהגים של אחרים הוא הסביר שבעבודתו הקודמת הוא הועסק באגף החולים החשובים בבית החולים “בית ישראל” והיה אחראי להכניס מזון לאיזה רבי מאוד ידוע, אבל הוא לא זכר את שמו.
אחרי שביקשתי קצת פרטים הוא סיפר בהתפעלות שעשרות חסידים בשחורים התקבצו ועמדו סביב פתח החדר, והיו בודקים בקפדנות רבה את המגשים שהוא היה מביא, וגם מספקים לו הסברים מפורטים עם פירושים, ביאורים וציטוטים לגבי מה שנחשב כשר בעיני המחמירים.
הסתבר לי שלגמרי בלי שום כוונה, או אולי ברצונו של הרב חסדו, יצא שבמשך שנים ובכלל בלי לדעת זאת האכלתי בסופגניות מתוקות פעם בשבוע את מי שהאכיל את המשיח הקדוש במיטת חוליו.
אכן, לא תמיד קל לבני אנוש להבין את תוכניתו, אם יש אחת כזו, אבל בחיים לפעמים באים אירועים משונים ומוזרים שמעלים הרהורים.
הודעה למאמינים: אפשר להיות חילונים, לסור מרע, לעשות טוב, לבקש שלום ולכבד אחרים גם בלי למלמל פסוקים.
קישור למאמר בשם- משיח בא ואין גאולה? למה?
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
