יהייה עוד זיכרון מלבנון
בהוראת שרון פעם נסעתי עם חברים על טנקים לטיול בבירות דרך ציר החוף בלבנון. מאז החוויה שנחרתה בזיכרון הרבה יותר ברור לי ההגיון שמאחורי החזון לציון, שהוא לשלום במזרח התיכון.
כמובן שהבסנו את הטרוריסטים, רמסנו המון רכבים חונים, בטעות שברנו כמה בתים, בלי כוונה פגענו באזרחים לא מעורבים, וגרמנו סבל נורא לתושבים. מצד שני, לאחר הניצחונות המפוארים והבנה שיש המון ניפגעים נעשה לי ברור שצריך הסכמים, שהם עדיפים אלף מונים על עימותים אלימים.
ציטוט:
סימנים לכניסה קרובה ללבנון: “צה”ל החל בירי ארטילרי, צבא לבנון נסוג מעמדות בגבול”
עד כאן ציטוט.
עם הרשות הפלסטינית מדינת ישראל חתמה הסכמים, ומאז יש שיתוף פעולה והשכנים לא תוקפים ישובים, כובשים, שורפים, הורסים ורוצחים. למרבה הצער, שרון נסוג מעזה ללא הסדרה, והשתלטה שם כנופייה שטרור רצחני הוא מישנתה.
מי שמימן את הרוצחים בעזה והתעלם מכל המזהירים יאלץ להסביר את הדברים, אבל עוד לא ממהרים לבדוק את הכשלים.
גם מלבנון יצאנו לילה אחד די מהר ללא הסדר, ומאז יש שם בעייה. הסיכון לא טופל שנים, והאיום רק התגבר.
היום כנראה שנשוב בפעם השלישית ללחום בכנופיות מסוכנות ואלימות שצמחו בלבנון, סביר שהמדון יביא שכול, הרס ויגון, ואולי גם תהייה איזה תמונת ניצחון שתשמח את הפושע שבשילטון.
כמו תמיד, בסוף המערכה תבוא הסדרה, וכנראה שנצטער שלא עשינו זאת לפני תקופה ארוכה. סך הכל, שלום הוא חזון המדינה, לא מלחמה מתמידה.
קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בשם- הגילויים המזעזעים מסבירים מחדלים.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.