הבנות הפריכו את הדיעות הקדומות
לזיכרוני הרעוע לפני הרבה שנים עוד היו לי תלתלים. חוץ מזה, בזמן השירות במדים למען ציון הייתי קצין שיריון ואפילו נישלחתי פעם לטייל בבירות אשר בלבנון במיצוות שרון. למרבה הצער, חלק מהחברים חזר בארון.
כשהממשלה החליטה שפרצה מלחמה סגל המדריכים בסיס ההדרכה הגדול עזב את החניכות והחניכים, והחל לחמש את הטנקים ולכוון את המיקלעים.
בזמנו, הייתי מפקד קורס מדריכות שיריון, והלוחמות המוכשרות והאמיצות עזרו בהכנות, ועטפו מפות מבצעיות ביריעות ניילון.
כששבנו למחנה פחות או יותר בריאים אך מזועזעים הקורסים המשיכו והסתיימו. הבנות הנועזות הפכו לטנקיסטיות מעולות, זכו בסירטי הדרכה ירוקים והדריכו אלפי לוחמים בהפעלת המפלצות המשוריינות.
בקיצור, מאז הרבה ימים ידוע לי שבחורות מסוגלות להיות שיריונאיות מצויינות. כל הטענות הנירגשות והצדקניות שהועלו כאילו הן לא כשירות או מסוגלות אינן נכונות, וכנראה סתם הושמעו מסיבות פוליטיות או גזעניות ושמרניות.
ציטוט:
עירית לינור לא רצתה להכניס נשים לטנקים. היא לא תודה שטעתה גם אחרי המלחמה.
סיפורן של הטנקיסטיות שלחמו ב-7 באוקטובר הזכיר את ההתנגדות הנחרצת של עירית לינור והימין החרד”לי לכל מה שמריח מקדמה. בפעם הבאה, עדיף שפשוט לא יגידו כלום במקום לגבב שטויות.
עד כאן ציטוט.
מה אפשר לומר? קל מאוד לתקוף, לבקר ולהשמיץ, אבל כנראה שלא ממש פשוט להודות בטעות או להשמיע התנצלות.
קישור למאמר בהארץ.קישור למאמר בשם- שיריון, יתרון ושוויון.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
