ישראלי, דמוקרטי, יהודי ושוויוני

למרבה הפלא, אנשים מבססים את הערכתם העצמית על דיעות של אחרות ואחרים. זה קצת מוזר, אבל במקום להחליט לבד מי אנחנו, מה העדפתנו, דעתנו, גישתנו, מטרתנו או תחושתנו בדרך כלל אנו מסכמים לעצמנו מה נאמר עלינו.

אם בתעודת הסיום של הגן נכתב שאני שובב נחמד, זה לא אומר שהגננת חרצה את גורלי לעד. סך הכל, המורה בכיתה גימל התלונננה להורי שאני קורא יותר מידי.

עם חלוף השנים המון אנשים, נשים, ילדים, ילדות, מבוגרות, מבוגרים, מפקדים, פקודים, חברות, ידידים, מורות, מרצים, מטופלות, מטופלים, שלא להזכיר את שלל הזרות הכעוסות והאלמונים הזועמים ברשת עם החברים, טרחו וסיפרו לי מה הם חושבים עלי, והדבר מאוד סייע לי להבין מה רץ בראש של הדוברות והדוברים.

מאז שפעם למדתי שהפוסל במומו פוסל אני קצת פחות סובל, חושש מהצל או חש צורך תמידי להתנצל. מצד שני, זה לא תמיד נעים מידי פעם כל הזמן לראות שאהבת הזולת או מתן כבוד והתחשבות הם מושגים שבעיקר קיימים בכתובים שבסוף יצרו דת, מוסר ושבת. חוץ מזה, מי שבעצם מכיר אותי באופן הכי יסודי זה זה רק אני, ובאופן אישי דרכי די ברורה לי.

במציאות ולמרבה הצער, נראה שלא לכולם ולכולן בארץ ממש אכפת מרדיפת שלום או ממוסריות, גם אם מופרשת חלה לשבת או כיפה נאה מתנוססת על הפדחת.

לאחרונה הציבור מתחבט לגבי הדרך העדיפה לאומה שכבר מספיק סבלה. הקיצונים הסרבניים והגזעניים רוצים לבטל מוסדות דמוקרטיים, להמליך פושעים ולשלוט בשופטים. לעומתם, יש בארץ שבעבורם ועבורן שחיתות, עבריינות ובגידה בחזון הציונות המפורט במגילת העצמאות נראים כטעות.

יתכן שצריך להסביר לציבור את הנקודה הבאה, שכן נראה שיש שוני קל בין המחנות ולכן אולי חשוב לנסות למצוא מוצא שישיב לנו את השלווה שאבדה.

בדמוקרטיה ובפני השוכן במרומים כולן שוות וכולם שווים. לעומת זאת, בדיקטטורה, ממלכה או ברודנות חשוכה השילטון לא מאפשר כזו גישה. למעשה מי שלא מציית או מצייתת למה שמוכתב מלמעלה זוכה לענישה חמורה.

במילים אחרות, דמוקרטיה סובלנית מכבדת כל אמונה שלא מזיקה. לעומת זאת במדינת הלכה או בדיקטטורה אין חופש בחירה או כבוד לחלק מהקהילה שיצרה הבריאה, וזה רע. למה שיהודים יעוללו לאחרים את מה שלהם לא היה נעים בתירוץ שהם שונים?

אפשר להיות ישראלי, שוחר שלום, יהודי ודמוקרטי בלי שום צורך לחוש כבוגד בחזון הלאומי. קצת קשה לחיות במשטר גזעני, תיאוקרטי ורודני, במיוחד אחרי שהרבה מאוד זמן שרנו בתקווה- להיות עם חופשי.

קישור למאמר בשם- 1984 בגירסה חדשה או כהשראה? קישור למאמר בשם- פושעים סידרתיים מכבדים חוקים? קישור למאמר בשם- הדמוקרטיה טטהר את האורווה. קישור למאמר בשם- חוקה והפרדת הדת מהמדינה. קישור למאמר בשם- עבריינים, ניגוד עיניינים ודיונים.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.